מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European League Against Rheumatism עולות עדויות התומכות ביעילות Secukinumab (קוסנטיקס) כטיפול בחולים עם ERA (Enthesitis-Related Arthritis) ו-JPsA (Juvenile Psoriatic Arthritis) בילדים ומתבגרים.
מחקר JUNIPERA נערך לאורך שנתיים וכלל שלב טיפול בתווית-פתוחה ולאחר מכן שלב אקראי, מבוקר-פלסבו. בשלב הראשון, 86 ילדים החלו טיפול בתווית-פתוחה ב- Secukinumabשניתן בזריקה תת-עורית בשבועות 1, 2, 3, 4, 8 ו-12. המינון היה 75 מ”ג בילדים במשקל נמוך מ-50 ק”ג ו-150 ק”ג בילדים במשקל גבוה יותר.
מבין 86 הילדים שנכללו במחקר, 52 אובחנו עם ERA ו-34 אובחנו עם JPsA. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 13.1 שנים, כאשר תועד רוב ברור לבנים.
בתום השלב הראשון של המחקר, 69.9% מהחולים השיגו שיפור של 70% במדד JIA ACR70 (Juvenile Idiopathic Arthritis American College of Rheumatology). החוקרים הזמינו את 90.4% החולים שהשיגו תגובה לפי JIA ACR30 לקחת חלק בשלב השני של המחקר, אשר כלל בסופו של דבר 75 חולים.
בתום השלב השני, שיעורי התגובה היו טובים יותר משמעותית עם Secukinumab לעומת פלסבו, בין אם מדובר היה ב-JIA ACR30 (89.2% לעומת 64.9%, p=0.014) או JIA ACR70 (67.7% לעומת 43.2%, p=0.042). אמנם לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית, אל שיעורי התגובה היו גבוהים יותר עם Secukinumab לעומת פלסבו בהערכת JIA ACR50 (78.4% לעומת 62.2%), JIA ACR90 (51.4% לעומת 40.5%) ו-JIA ACR100 (43.2% לעומת 37.8%).
במהלך השלב השני של המחקר תועדו 10 התלקחויות בזרוע הטיפול ב- Secukinumab, לעומת 21 התלקחויות בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.28, P<0.001/
שיעור האירועים החריגים החמורים היה דומה לתיאורים קודמים במבוגרים. למרות ששיעור האירועים החריגים החמורים (14.6% לעומת 10.6%) היה גבוה יותר באופן מתון בלבד בזרוע ההתערבות, שיעור גבוה יותר של מטופלים ב- Secukinumab הפסיקו את הטיפול (13.2% לעומת 6.3%) לפני תום המחקר.
תופעות הלוואי שהיו נפוצות יותר עם Secukinumab כללו תלונות גסטרואינטסטינאליות, דוגמת שלשול (22.9% לעומת 15.8%). אירועים חריגים אחרים שתועדו בלמעלה מ-10% מהחולים כללו כאבי ראש ונזופרינגיטיס, אך מרבית התופעות היו קלות וזמניות.
החוקרים מסבירים כי קיים צורך בתרופות ביולוגיות נוספות עם מנגנוני פעולה שונים. על-בסיס הניסיון שלהם, Secukinumab עשוי לשמש כתוספת חשובה לאפשרויות הטיפול בחולים אלו.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EULAR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!