עדויות חדשות שפורסמו בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health מעידות על שיפור התוצאות הקליניות בילדים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 שחוברו בשלב מוקדם למשאבת אינסולין.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את תוצאות הטיפול במשאבת אינסולין בין ילדים עם סוכרת מסוג 1 שהחלו בטיפול בשלב מוקדם, בהשוואה לאלו שחוברו למשאבה בשלב מאוחר יותר.
החוקרים התבססו על מאגר Diabetes-Patienten-Verlaufsdokumentation, הכולל 501 מרכזי טיפול בסוכרת בגרמניה, אוסטריה, שווייץ ולוקסמבורג. הם כללו חולים עם אבחנה של סוכרת מסוג 1 בין 2004 ועד 2014, אשר היו בגילאי 6 חודשים עד 15 שנים בעת האבחנה, החלו טיפול במשאבת אינסולין בתוך שישה חודשים מהאבחנה (קבוצת טיפול מוקדם) או לאחר 2-3 שנים (קבוצת טיפול מאוחר) מאבחנת סוכרת וטופלו במשאבה למשך לפחות שנה אחת.
מדגם המחקר כלל 8,332 חולים, מהם 4,004 חולים (48.1%) שחוברו למשאבת אינסולין בשלב מוקדם ו-4,328 חולים (51.9%) שחוברו למשאבה בשלב מאוחר. חציון משך סוכרת במהלך המעקב עמד על 6.7 שנים בשתי הקבוצות.
בקרב חולים שחוברו למשאבת אינסולין בשלב מוקדם, בהשוואה לאלו שחוברו מאוחר למשאבת אינסולין, תועדו ערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים יותר משמעותית (7.9% לעומת 8.0%, p=0.0006) ושיעורים נמוכים יותר של אירועי קומה על-רקע היפוגליקמיה (יחס שיעורי היארעות של 0.44, p=0.0064) או אשפוזים (יחס שיעורי היארעות של 0.86, p=0.0016).
עוד מדווחים החוקרים על פרופיל סיכון קרדיווסקולארי טוב יותר בחולים שחוברו בשלב מוקדם למשאבת אינסולין, בהשוואה לאלו שחוברו מאוחר למשאבת אינסולין: לחץ דם סיסטולי ממוצע של 117.6 מ”מ כספית לעומת 118.5 מ”מ כספית (p=0.007) וריכוז HDL של 62.8 מ”ג/ד”ל לעומת 60.6 מ”ג/ד”ל, בהתאמה (p<0.0001). עם זאת, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות במדדי לחץ דם דיאסטולי, ריכוזי LDL, Non-HDL וטריגליצרידים.
ממצאי המחקר מעידים על התועלת של חיבור מוקדם למשאבת אינסולין של ילדים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!