בילדים שהתייצגו עם DKA (Diabetic Ketoacidosis) בעת אבחנת סוכרת מסוג 1 תועד סיכון מוגבר לאיזון גליקמי ירוד בטווח הארוך, ללא תלות במשתנים דמוגרפיים או סוציו-אקונומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Diabetes Care.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,364 תושבי קולורדו שאובחנו עם סוכרת מסוג 1 לפני גיל 18 שנים, בשנים 1998-2012, והיו במעקב למשך עד 15 שנים. מבין אלו, 1,297 חולים (39%) התייצגו עם DKA בעת האבחנה. חומרת DKA סווגה כקלה/בינונית (מדד חומציות בטווח 7.10-7.29 או ביקרבונט בטווח 5-14 מא”ק/ליטר) או חמורה (מדד חומציות נמוך מ-7.10 או ביקרבונט קטן מ-5 מא”ק/ליטר). רמות המוגלובין מסוכרר נמדדו בממוצע 2.8 פעמים בשנה (חציון של 20 בדיקות למטופל.
מהתוצאות עולה כי קטואצידוזיס בעת האבחנה ניבא ריכוז המוגלובין מסוכרר מוגבר באופן עקבי. בהשוואה לילדים ללא קטואצידוזיס, ריכוז המוגלובין מסוכרר היה גבוה ב-1.4% באלו עם קטואצידוזיס חמורה וב-0.9% באלו עם קטואצידוזיס קלה/בינונית בעת האבחנה. הבדלים אלו לא היו תלויים בנוכחות ביטוח רפואי בעת האבחנה או במוצא האתני, שניבאו ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה יותר ב-0.5% וב-0.2%, בהתאמה.
טיפול במשאבת אינסולין או הורה או אח עם סוכרת מסוג 1 ניבאו ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר בטווח הארוך, בהיקף של 0.4% ו-0.2%, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי DKA בעת אבחנת סוכרת מסוג 1 בילדים חזה איזון גליקמי גרוע יותר בטווח הארוך, ללא תלות בגורמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים.
Diabetes Care. Published online June 30, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!