במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood מדווחים ד”ר נעם זביט ושותפיו ממרכז שניידר לרפואת ילדים, על תוצאות מחקר חדש מהם עולה כי Eosinophilic Eosinophilia (EE) אינה מהווה ביטוי של מחלת צליאק בילדים. לדברי החוקרים, יש להתייחס ולטפל בשתי ההפרעות בנפרד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים מישראל כי אבחנת דלקת אאזנופילית של הוושט (Eosinophilic Esophagitis, או EoE) מחייבת כיום נוכחות תסמינים, דלקת וושט המושתת בעיקרה על תאים אאזנופילים והעדר תגובה לטיפול במינון גבוה של מעכבי תעלות מימן.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים סקרו והשוו את הרשומות הרפואיות של 17 ילדים עם מחלת צליאק ו-EE, 46 ילדים עם דלקת אאזנופילית של הוושט ו-302 ילדים עם מחלת צליאק בלבד ו-247 ילדים עם כאב אפיגסטרי.
חולים עם מחלת צליאק ו-EE נטו להתייצג עם תסמינים הקשורים במחלת צליאק ו-63% פיתחו מאוחר יותר תסמינים אופיניים לדלקת אאזוניפילית של הוושט. רק ב-21% מהילדים עם שתי המחלות זוהתה EE שחלפה עם דיאטה נטולת-גלוטן. לאחר טיפול במעכבי תעלות מימן, ב-21% נוספים מהילדים תועדה התנרמלות של EE. ביתר החולים נדרש טיפול ספציפי ל-EoE.
ד”ר זביט מסביר כי במרבית החולים עם שתי המחלות, לכל אחת היה מהלך נפרד וכל אחת דורשת התייחסות נפרדת. למעשה, בהערכת נתוני החולים שנכללו במחקר עלה עוד כי בחולים עם שתי המחלות תועדה היסטוריה אישית ומשפחתית שגם כללה תערובת של שתי המחלות (בחולי צליאק תועדה שכיחות גבוהה יותר אוטואימוניות בעוד שבחולים עם EoE לעיתים קרובות מחלות אלרגיות אחרות דוגמת אסתמה, אקזמה ונזלת אלרגית).
הקפדה על תשומת לב לשילוב זה תאפשר לחולים להיות במעקב הולם ע”י הגסטרואנטרולוג, לקבל הסברים אודות סימני פעילות דלקת אאזנופילית של הוושט והתערבות וטיפול בשלב מוקדם, במידת הצורך.
Arch Dis Child 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!