מנתונים חדשים מאוסטרליה עולה כי ברמת האוכלוסיה, בדיקות סקר אוניברסאליות להערכת שמיעה ביילודים (UNHS או Universal Newborn Hearing Screening) הובילו לשיפור כישורי השפה בגיל בית-ספר.
תכנית הסקירה האוניברסאלית להפרעות שמיעה יושמה ברחבי העולם וסקירה שיטתית שפורסמה לאחרונה בחנה את העדויות לפיהן גישה זו משתלמת מבחינת עלות-תועלת.
החוקרים ערכו השוואת תוצאות בדיקות סקר אוניברסאליות אל מול בדיקות סקר לפי גורמי סיכון בגיל 5-6 שנים. הם גם ערכו השוואה בין UNHS ובין תוצאות סקירה לפי גורמי סיכון, עם איסוף נתונים פרוספקטיבי בגילאי 7-8 שנים.
זהו מחקר אוכלוסיה הראשון להשוואה ישירה של התוצאות ארוכות הטווח של שלוש גישות לזיהוי אובדן שמיעה מולד דו-צדדי. הם מצאו עדויות ברורות לתועלת במונחים של גיל בעת אבחנה (הילדים אובחנו בממוצע שמונה חודשים מוקדם יותר עם תכנית הסקירה האוניברסאלית לעומת סקירה לפי גורמי סיכון), כמו גם מבחינת התפקוד השפתי ואוצר המילים.
החוקרים זיהו שיפור לאורך ספקטרום החומרה, ככל הנראה הודות לגישה מוקדמת למכשירי שמיעה ושתל קוכלארי. למרות זאת, כישורי השפה ואוצר המילים נותרו מתחת לממוצע באוכלוסיה כמו גם הפוטנציאל הקוגניטיבי של הילדים ולא הייתה תועלת רבה מבחינת ההתנהגות ואיכות החיים הבריאותית.
מאחר והתוצאות עדיין נמוכות מהמקובל באוכלוסיה, יש עדיין מקום לצעדים לשיפור התוצאות.
Pediatrics 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!