מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי שיפור ארוך-טווח באיכות האוויר מלווה בשיפור מובהק סטטיסטית וקליני בתפקודי הריאות בילדים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות זיהום האוויר מצויות במגמת ירידה פרוגרסיבית במהלך עשרות השנים האחרונות בדרום קליפורניה, כתוצאה מיישום מדיניות לבקרת איכות אוויר. כעת הם ביקשו לבחון אם הפחתה ארוכת טווח של הזיהום מלווה בשיפור בתפקודי הריאות בילדים.
כחלק ממחקר Children’s Health Study בחנו החוקרים את תפקודי הריאות כל שנה של 2,120 ילדים משלושה מדגמים נפרדים המקבילים לשלוש תקופות קלנדריות שונות 1994-1998, 1997-2001 ו-2007-2011. הגיל הממוצע של הילדים בכל מדגם עמד על 11 שנים בתחילת המחקר ו-15 שנים בתום המחקר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין ירידה בזיהום האוויר לאורך הזמן ובין התפתחות התפקוד הריאתי מגיל 11 עד 15 שנים, כפי שנקבע לפי מדד FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) ו-FVC (Forced Vital Capacity) במהלך תקופה זו.
במהלך 13 השנים בשלושת המדגמים השיפור במהלך ארבע השנים במדדי FEV1 ו-FVC נקשר עם הירידה ברמות Nitrogen Dioxide (p<0.001) וחומר חלקיקי עם קוטר אירודינאמי קטן מ-2.5 מיקרומטר וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר. הקשרים הללו נותרו על כנם לאחר תקנון למספר ערפלנים אפשריים. שיפור משמעותי בהתפתחות התפקוד הריאתי תוארה בבנים ובבנות ובילדים עם אסתמה וילדים ללא אסתמה. שיעור הילדים עם מדד FEV1 נמוך מ-80% מהערך הצפוי בגיל 15 שנים ירד משמעותית מ-7.9% ל-6.3% ל-3.6% לאורך שלוש תקופות המחקר, עם השיפור באיכות האוויר (p=0.001).
N Engl J Med 2015; 372:905-913
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!