מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine עולה כי לפעילות גופנית השפעה חשובה יותר מתזונה בקביעת הרכב שומן הגוף בילדים.
מדגם המחקר כלל 734 ילדים מאוסטרליה, בעלי משקל ממוצע, ומהממצאים עלה כי אלו עם יחס גבוה יותר של מסת שומן למסת הגוף הרזה נטו להיות פעילים יותר, אך למעשה צרכו כמות קלוריות קטנה יותר. הילדים עם פחות מסת שומן אוכלים פחות ומתאמנים הרבה יותר.
החשיבות של תזונה ופעילות גופנית על הרכב הגוף עורר מחלוקת רבה, כאשר מומחים מובילים נקטו עמדות מנוגדות. במטרה לסייע במתן מענה לסוגיה זו, החוקרים התמקדו בילדים ועקבו אחר המדדים כאשר היו בגילאי 8, 10 ו-12 שנים.
החוקרים נעזרו במספר כלים במטרה להעריך את המצב הבריאותי של הילדים. בדיקת DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry) שימשה להערכת אחוז השומן בגוף; מדי הליכה למשך שבעה ימים שימשו להערכת הפעילות הגופנית היומית; מדי האצה למשך שבעה ימנים שימשו להערכת פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה ותיעודי ההורים או המורים שימשו להערכת צריכת האנרגיה, שומן, פחמימות וסוכר. החוקרים גם תיעדו את שלב ההתבגרות, לפי סיווג Tanner.
החוקרים הציגו גרף של אחוז השומן בגוף ומדדי פעילות גופנית, עם קורלציה בין עליה בשומן הגוף ובין עליה עלייה בפעילות הגופנית. הקורלציה הייתה מובהקת סטטיסטית בבנים ובבנות (p<0.001).
בגרף אחר, פעילות גופנית בדרגה בינונית עד גבוהה הקבילה לאחוז נמוך יותר של שומן בגוף. שוב, הממצאים היו מובהקים סטטיסטית.
כאשר החוקרים בחנו את כל קבוצות הגיל בנפרד, הם מצאו כי התוצאות היו דומות לחלוטין.
החוקרים גם זיהו קורלציה בין תזונה ובין שומן הגוף בבנים, אך הדבר היה מנוגד לציפיות שלהם. הבנים השמנים יותר אכלו פחות סוכר, שומן ופחמימות וסך הקלוריות שצרכו היה נמוך מזה של ילדים רזים יותר. קורלציה זו בבנים בלבד הייתה מובהקת סטטיסטית עבור פחמימות, אך קרובה למובהקות סטטיסטית עם סוכר (p<0.06) וצריכה קלורית כוללת (p=0.05).
החוקרים לא זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין התזונה והרכב הגוף בבנות.
מתוך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!