בילדים קטנים מאוד, תגובות אלרגיות לאגוזים ובוטנים נפוצות כמו תגובות לחלב וביצים ועשויות להוביל להתפתחות אנאפילקסיס, כך עולה ממחקר חשד בילדים שהופנו לחדרי מיון בשבדיה.
עוד עולה מהמחקר כי ההיארעות של חולים בגילאי 0-18 שנים הפונים לחדרי מיון לטיפול באנאפילקסיס על-רקע חשיפה למזון גבוהה יותר במהלך עונת אבקני עצים בין מרץ ומאי .
לאחר איסוף ראשוני של חולים בהתאם לקוד האבחנה בעת השחרור, החוקרים חישבו ומצאו כי שיעורי ההיארעות של אנאפילקסיס עמדו על 32 ל-100,000 שנות-אדם מבין 383 החולים שענו על הקריטריונים למחקר.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים רשומות רפואיות של ילדים שאושפזו לשלושה בתי חולים לילדים לטיפול בתגובות אלרגיות למזון או אנאפילקסיס, בתגובה שבין 1 בינואר ועד 31 בדצמבר, 2007. מבין 371 הילדים עם תגובת למזון, 143 ענו על הקריטריונים לאנאפילקסיס, שהוגדרה בנוכחות פגיעה בשתי מערכות איברים, או יותר, שהתבטאה בתגובה אלרגית חדה לאחר חשיפה לאלרגן חשוד, או תת לחץ דם בלבד לאחר חשיפה לאלרגן ידוע לאותו מטופל.
הם קבעו כי רגישות למזון הינה הגורם האחראי ל-92% מהמקרים של אנאפילקסיס. אגוזים היו אחראיים ל-15% מהמקרים ו-14% מהמקרים האחרים של אנאפילקסיס נבעו מחשיפה לבוטנים.
החוקרים כותבים כי הרגישות לאגוזים הייתה דומה לרגישות של ילדים קטנים מאוד לחלב או ביצים. עם זאת, מאחר ובוטנים ואגוזים נחשבים לאלרגנים פוטנטיים ע”י הציבור הרחב, הורים לילדים עם תגובות חשוד לאגוזים ובוטנים עשויים לפנות מוקדם יותר להערכה רפואית, בהשוואה להורים שילדיהם הגיבו למזונות אחרים. עובדה זו עשויה להוביל לשיעור גבוה יותר של חולים הפונים לחדרי מיון בשל אלרגיה לאגוזים/בוטנים.
בעת האשפוז, ל-73% מהמשתתפים במחקר הייתה היסטוריה של מחלה אלרגית, כאשר אסתמה ורגישות לאלרגנים בשיאוף היו המחלה הנפוצות ביותר. מהמחקר עולה סיכון נלווה לאנאפילקסיס במהלך עונת אבקני עצים בקרב 35 ילדים עם אלרגיה לאבקנים. לפיכך, נראה כי חשיפה משולבת לאלרגנים מעלה את הסיכון לתגובות לאלרגנים אחרים.
תסמינים עוריים היו הסיבוך הנפוץ ביותר שתואר במחקר, עם שכיחות של 74% מהמשתתפים. 34% מהחולים הציגו תסמינים בחלל הפה, 29% סבו מתסמינים במערכת העיכול, 28% בדרכי נשימה תחתונות, 7% הציגו תלונת נוירולוגיות וב-4% הביטוי כלל תסמינים קרדיווסקולאריים.
מבין 243 החולים עם תגובות למזון שלא הציגו סימנים לאנאפילקסיס, 70 טופלו באדרנלין בביתם, באמבולנס או בבית החולים, ו-173 לא קיבלו טיפול באדרנלין. מנגד, 71% מאלו שהציגו תמונה של אנאפילקסיס טופלו באדרנלין. מבין החולים עם אנאפילקסיס שקיבלו בעבר מזרק אוטומטי של אפינפרין, רק 45% השתמשו במזרק לפני הפניה לחדר המיון.
מהממצאים עולה כי דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין כיצד לשנות את הגישה לשימוש במזרקים עצמיים של אדרנלין.
Clin Exp Allergy. Published online March 15, 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!