ממחקר חדש מצ’ילה עולה כי בתינוקות עם רמות המוגלובין גבוהות שניזונו מפורמולה מועשרת בברזל, התוצאות במבחנים להערכת תפקוד החשיבה והזיכרון היו פחות טובות בהשוואה לאלו שניזונו מפורמולה דלת-ברזל. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine.
במרבית התינוקות לא זוהו הפרעות התפתחותיות כתוצאה מפורמולה מועשרת. בתינוקות עם רמות המוגלובין נמוכות, התוצאות היו טובות יותר בטווח הרחוק במידה וקיבלו תוספת ברזל.
החוקרים הופתעו מאוד מהמדדים הגרועים בחלק מהילדים . הם מציינים כי מדובר בחלק קטן מאוד מהילדים ונזהרים מאוד בכך. עם זאת, על-פי הממצאים החדשים, חלק מהמומחים לתזונה טוענים כי במידה ורמות המוגלובין גבוהות מהמקובל, על הורים לשקול בחירת פורמולה המכילה ברזל, אך לא בכמות גדולה מדי.
הממצאים מבוססים על מחקר שנערך במקורו בסנטיאגו בין השנים 1991-1994. החוקרים בחנו את ערכי ההמוגלובין של התינוקות בגיל 6 חודשים, ואלו שלא סבלו מאנמיה חולקו באקראי לקבלת פורמולה דלת-ברזל או עתירת-ברזל, עד הגיעם לגיל שנה.
עשר שנים לאחר מכן, החוקרים זימנו 473 תינוקות מהמדגם המקורי שכלל 835 תינוקות לבדיקות להערכת חשיבה, קואורדינציה וזיכרון.
בממוצע, בילדים שקיבלו תוספת ברזל בינקות הציונים במבחנים אלו היו מעט נמוכים יותר, כולל חלק מהמבחנים להערכת תיאום עין-יד וחשיבה מרחבית. כאשר החוקרים ערכו השוואה בין ילדים עם ערכי המוגלובין גבוהים ונמוכים בתחילת המחקר, הם מצאו כי עם תוספת ברזל היה שיפור מסוים בילדים עם ערכי המוגלובין נמוכים אך בתינוקות עם ערכי המוגלובין גבוהים נקשרו עם ציונים נמוכים יותר.
לדברי החוקרים, ייתכן וגורם כלשהו הוביל לערכי ההמוגלובין הגבוהים מלכתחילה או שמתן כמות ברזל גדולה בתזונה עשויה להוביל לתופעות רעילות. הם מדגישים כי מאחר ומדובר במחקר קטן, וציוני המבחנים לאחר עשר שנים לא היו במרכז העניין, יש לאשר את הממצאים במחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להסיק מסקנות חד-משמעיות בנוגע לנזקים אפשריים של חשיפה לכמות ברזל גדולה מדי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!