הסקירה נערכה בהמלצתו של ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

פגים ויילודים במצב קריטי המאושפזים ליחידת טיפול נמרץ ביילודים עוברים פרוצדורות חודרות-עור רבות, החיוניות להישרדות שלהם. סוכרוז מתפתח כהתערבות לא-תרופתית מקובלת לטיפול בכאב חד על-רקע פרוצדורות שונות ביילודים אלו.

אעפ”י שהוכח כי מדובר בהתערבות בטוחה במינונים בודדים, רק ארבעה מחקרים בחנו את ההשפעות של מינונים חוזרים של סוכרוז במהלך תקופות זמן קצרות. אף אחד מהמחקרים לא בחן את השימוש בסוכרוז לאורך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים, ורק מחקר אחד העריך את התוצאות הנוירו-התפתחותיות לאחר מינונים חוזרים של סוכרוז.

באותו מחקר, בקרב יילודים שנולדו לאחר פחות מ-31 שבועות היריון ונחשפו ללמעלה מ-10 מינונים ביום בשבוע הראשון לחיים, תועדה שכיחות מוגברת לקשב ירוד והפרעות בהתפתחות המוטורית בחודשים המוקדמים לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים.

ממחקרים בבעלי חיים עולה כי מנגנון הפעולה של סוכרוז מושתת על מסלולי אופיואידים; עם זאת, ביילודים לא נערכו מחקרים רבים להערכת המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים, והממצאים שדווחו עד כה לא היו חד-משמעיים.

על-פי העדויות המצטברות ממחקרים בבעלי חיים בספרות הרפואית שבחנו את ההשפעות של חשיפה כרונית לסוכר, החוקרים מתארים מסלולים חלופיים המשותפים לעיבוד סוכרוז, קשב והתפתחות מוטורית. בנוסף, במאמר המלא הם מציגים סקירה של מחקר האחרון שבחן את ההשפעות של מינוני סוכרוז חוזרים על עיבוד הכאב.

מאמרים אלו עשויים לסייע בעריכת מחקר לזיהוי המנגנון המעורב בהשפעות סוכרוז, אך גם בהשפעות ארוכות הטווח על התוצאות הנוירו-התפתחותיות בעקבות מינוני סוכרוז חוזרים ליילודים לאחר פגות קיצונית או יילודים במצב קריטי.

PEDIATRICS Vol. 125 No. 5 May 2010, pp. 1042-1047

הערות עורך:

מן המחקר הזה אנו למדים כי גם לטיפול לכאורה שפיר כמו מתן סוכרוז, עלול להיות תופעות ארוכות טווח שאין אנו מודעים להם בתחילה.