עליה בזמינות מערכות תחבורה ציבורית ושיפור הסביבה השכונתית מלווה בירידה בערכי BMI (Body Mass Index), כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם במהדורת אוגוסט של American Journal of Preventive Medicine.
החוקרים ערכו שני סקרים. סקר אחד נועד להערכת נתונים טרם השלמת הקמת מערכת תשתיות רכבת קלה בשרלוט, צפון-קרוליינה (יולי 2006 עד פברואר 2007). הסקר השני נערך לאחר השלמת הקמת הרכבת הקלה (מרץ 2008 עד יולי 2008). השאלונים העריכו את רמת הפעילות הגופנית, BMI, התחושה בנוגע לסביבה השכונתית, שימוש בתחבורה ציבורית לפני ואחרי השלמת הקמת הרכבת הקלה, ותוכיות לשימוש ברכבת הקלה כאשר תהא זמינה, והשימוש ברכבת הקלה בפועל. כ-839 מבוגרים השיבו על השאלונים טרם השלמת הרכבת הקלה ו-498 נשאלו שוב 6-8 חודשים לאחר הפעלת הרכבת הקלה.
החוקרים מצאו כי הקמת רכבת קלה הביאה לעליה בהליכה ולירידה במשקל בעקבות זאת, וכך היה גם עם דעה חיובית בנוגע לשכונת המגורים. באופן ספציפי, השימוש ברכבת קלה בכדי להגיע למקום העבודה לווה בירידה ממוצעת של 1.18 ק”ג למ”ר במדדי BMI (p<0.05), וירידה של 81% בסיכון להשמנת-יתר במשך הזמן (95% CI = 0.04-0.92).
בנוסף, דעה חיובית לגבי השכונה לווה בערכי BMI נמוכים ב-0.36 ק”ג למ”ר (p<0.05), ירידה של 15% בסיכון להשמנת-יתר (95% CI = 0.77-0.94) , עליה של 9% בסבירות למילוי ההמלצה השבועית לפעילות גופנית דרך הליכה (95% CI = 0.99-1.20), ועליה של 11% בסבירות למילוי ההמלצה לפעילות גופנית דרך פעילות גופנית מאומצת (95% CI = 1.01-1.22).
החוקרים מסבירים כי זיהוי דרכים לעודד שימוש בסביבה המקומית לפעילויות גופניות עשויה לסייע בהפחתת העלייה בשכיחות השמנת-יתר. חשוב לעודד מדיניות המשפרת את הבטיחות והאטרקטיביות של השכונות עבור הולכי רגל, לקישור בין הבית, מקום העבודה ותחנת הרכבות בכדי להגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית כאמצעי להגיע למקום העבודה.
Am J Prev Med. 2010;39:105-112
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!