בצעירים עם קצב לב תקין, LAVI (Left Atrium Volume Index) הינו סמן לסיכון למחלת לב ושבץ בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מאוסטרליה, שפורסמו ב-American Journal of Cardiology.
החוקרים מסבירים כי בעוד שמחקרים מוקדמים בנושא LAVI התמקדו בעיקר בקשישים, המשתתפים במחקר היו בגיל העמידה, תחת קצב סינוס.
במהלך שבע השנים הבאות, בקרב אלו עם מדדי LAVI גבוהים יותר תועד סיכון מוגבר משמעותי לאירועים קרדיווסקולאריים, והערך המנבא של פרוזדור שמאלי מוגדל היה אינקרמנטלי בשילוב עם הגורמים המנבאים המקובלים.
החוקרים מאמינים כי הערכת גודל הפרוזדור השמאלי מסייעת בהערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בעתיד.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הערך הפרוגנוסטי של LAVI ב-483 משתתפים בגיל ממוצע של 47 שנים (בטווח 14-96 שנים). 55% מהמשתתפים היו גברים. בתחילת המחקר, ממוצע LAVI עמד על 25 מ”ל למ”ר, כפי שנקבע לפי בדיקת אקו-לב שנערכה לאור התוויה לא-לבבית דוגמת ניטור טיפול תרופתי, מחלת כליות כרונית, הערכה טרום-ניתוחית והערכה לבבית בחולי טראומה או אלו עם מצבים רפואיים אחרים.
היעד העיקרי היה שילוב תמותה קרדיווסקולארית, הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים, שבץ, אוטם לבבי או אי-ספיקת לב. יעדי סיום אחרים כללו תמותה מכל סיבה, התפתחות מחלת כלי דם פריפריים סימפטומאטית ורה-וסקולריזציה לבבית.
במהלך חציון מעקב של 6.8 שנים, יעד הסיום העיקרי תועד ב-18.3% מהמשתתפים במחקר, ואחד מיעדי הסיום הקליניים תועד ב-31% מהמשתתפים.
נוכחות פרוזדור שמאלי מוגדל היה הגורם המנבא האקו-קרדיוגרפי היחיד ליעד הסיום העיקרי (HR = 1.72, p=0.018). החוקרים מציינים כי LAVI של 24 מ”ל למ”ר החציון במדגם הנוכחי נחשב בטווח התקין במרבית המחקרים האחרים.
מניתוח חד-משתנים עולה כי גורמים מנבאים משמעותיים לתמותה קרדיווסקולארית כללו תמותה קרדיווסקולארית (p<0.001), היסטוריה של אוטם לבבי (p=0.037), היסטוריה של שבץ (p=0.001), אי-ספיקת כליות כרונית (p<0.001), יתר לחץ דם (p=0.005), סוכרת (p<0.001), LAVI מקסימאלי של 24 מ”ל למ”ר ומעלה (p=0.04), היפרטרופיה של חדר שמאל (p<0.001). מניתוח סטטיסטי עולה כי כל הגורמים הללו נותרו משמעותיים, למעט LAVI מקסימאלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!