ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Diabetes Care, עולה כי מתבגרים עם סוכרת סוג 1 חווים ירידות בתפקוד עצב סנסורי ואוטונומי הקשורות לפולימורפיזם בגן רדוקטז אלדוז (AKR1B1).
מספר מחקרים הדגימו קשר בין סוכרת ובין נוירופתיה סוכרתית, אך מעט מחקרים חקרו את תפקוד העצב הפריפרי והאוטונומי במתבגרים עם סוכרת סוג 1.
החוקרים בדקו את ההשפעה של פולימורפיזם של AKR1B1 על ירידה בתפקוד עצב סנסורי ואוטונומי פריפרי במהלך 7 שנים. במחקר השתתפו 262 מתבגרים עם סוכרת סוג 1.
כל הבדיקות של תפקוד עצב פריפרי ושל האישון ירדו במשך הזמן, אך רק בדיקה אוטונומית קרדיווסקולרית אחת (שינוי קצב הלב במהלך נשימה עמוקה) לא ירדה.
לנבדקים עם לפחות עותק אחד של אלל Z-2 של מרקר פולימורפי של חזרות של AKR1B1, הייתה הרעה בתפקוד העצב האוטונומי במשך הזמן. בניגוד לכך, נבדקים עם אלל Z+2 הראו תפקוד עצב סנסורי משופר עם הזמן.
בקרב גנוטיפים אחרים, ZZ/-106CC היה קשור עם תפקוד עצב אוטונומי יותר טוב ו- Z+2/Z+2 היה קשור עם עליה קטנה יותר בסף להצטננות במשך הזמן.
קביעת השיטות הכי טובות למדידת ההתקדמות של נוירופתיה היא הכרחית עבור תכנון מחקרים קליניים cost-effective מתאימים. בנוסף, פרמקוגנומיקה יכולה לעזור בתכנון מוצלח של מחקרים, שיזהו נבדקים הנמצאים בסיכון מסוים.
החוקרים מסכמים ואומרים כי בדיקות סנסוריות כמותיות ו- pupillometry הם כלים בעלי ערך היכולים להיות בשימוש ביחד עם גנוטיפיזציה במחקרים התערבותיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!