ממחקר חדש עולה כי למעלה משני שליש מהילדים החולים בסוכרת מסוג 1 תחת טיפול אינטנסיבי יכולים להגיע לרמות הסוכר שנקבעו בהמלצות DCCT (Diabetes Control and Complications Trial). החוקרים מציינים כי קיים קשר בין מצב סוציואקנומי ואיזון מטבולי לא-טוב, אך אין קשר לגזע/מוצא אתני.
ממצאי DCCT הביאו למהפכה בטיפול בסוכרת סוג 1 מאחר שהציבו את הדגש בחשיבות הורדת רמות סוכר והמוגלובין מסוכרר (HbA1c) לרמות הקרובות ככל הניתן לרמות הנורמליות.
מחקרים קודמים שבחנו את המאפיינים הפסיכולוגיים והדמוגרפיים במטרה לשרטט את המאפיינים או האוכלוסיות הספציפיות התורמות לאיזון מטבולי גרוע בחולי סוכרת צעירים, העלו תוצאות סותרות.
החוקרים בדקו את הגורמים שעשויים להפריע לאיזון האופטימלי של רמות הסוכר בילדים ומתבגרים החולים בסוכרת מסוג 1 , בהקשר של תכנית טיפול אינטנסיבית. הם סרקו מאגר נתונים שכלל את כל חולי סוכרת מסוג 1 מתחת לגיל 18 למשך חצי שנה לפחות בתכנית Yale Pediatric Diabetes Program.
במחקר נכללו 455 ילדים סוכרתיים. הגיל הממוצע עמד על 11.8 שנים, ומשך הסוכרת הממוצע היה 4.9 שנים. למעלה מ-60% מהמשתתפים טופלו באמצעות משאבת אינסולין.
רמות HbA1c הממוצעות עמדו על 7.6%. 31% מהמשתתפים לא הצליחו להשיג את המטרה הטיפולית של רמות של 8.0%.
מניתוח התוצאות עולה כי קיים קשר משמעותי בין רמת HbA1c גבוהה יותר ובין גיל מבוגר, נשים, משך סוכרת ארוך יותר, טיפול בזריקות, ומצב סוציואקונומי נמוך.
כ-82% מהמשתתפים היו לבנים, 8% אפריקאים-אמריקאים ו-10% היספאנים. לאחר תיקנון למצב סוציואקונוי, גזע / מוצא אתני לא היו פקטורים משמעותיים המשפיעים על רמות HbA1c.
אפילו משפחות בעלות הכנסה נמוכה השיגו רמה מסוימת של איזון מטבולי שעמדה בסטנדרטים הבינלאומיים והיתה דומה לרמה שהשיגו מתבגרים במחקר DCCT תחת טיפול אינטנסיבי.
מצד שני, נותר גרעין קטן של חולים, בעלי מספר גורמי סיכון, שעדיין אינם מצליחים להשיג איזון מטבולי ויש לפתח שיטות חדשות בכדי לסייע לחולים אלו להשיג איזון טוב יותר של הסוכרת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!