לפי ההערכה הנוכחית, רק 2% מהמלנומות הממאירות מופיעות לפני גיל 20, ופחות מ-0.4% מופיעות לפני גיל ההתבגרות. עם זאת, ילדים עם גורמי סיכון למלנומה, דוגמאת נוכחות Melanocytic Nevus, Dysplastic Nevus Syndrome או  נטיה גנטית (Xeroderma Pigmentosum), או היסטוריה תרופתית (למשל דיכוי חיסוני), עשויים להיות בסיכון מוגבר למחלה.

בהתחשב במהלך האיום של המחלה, חשוב לזהות את המאפיינים הקליניים של מלנומה בילדים ומתבגרים, מאחר שהם עשויים להיות שונים מהתסמינים האופיניים במבוגרים.

במאמר הנוכחי, בדקו הכותבים 13 מקרים של מלנומה ממאירה, שהופיעה בילדים ומתבגרים (בגיל 17 ומטה). אף אחד מהנבדקים לא סבל מנטיה למחלה (למשל, Giant Congenita Nevi, Dysplastic Nevus Syndrome, או Xeroderma Pigmentosum).

הכותבים בדקו את ההיסטוריה הרפואית, המאפיינים הקליניים של המלנומה, המאפיינים ההיסטופתולוגיים, והתוצאה הקלינית. מבין 13 חולי מלנומה (9 בנות, 4 בנים, 12 לבנים), היה רוב קל לחולים מתחת לגיל 10 (53%), והרוב היו בנות (69%). אתרי מלנומה כללו את החזה (n=5), רגליים (n=4), כף רגל (n=2), אמה (n=1), ורירית הפה (n=1).

התלונה השכיחה היתה שינוי בגודל הנגע, ו-3 חולים סבלו מנגעים פיוגניים דמויי-גרנולומה. ראוי לציין כי 85% מהמלנומות שנבדקו, עם ממוצע Breslow של 3.2 מ”מ (חציון, 2.8 מ”מ, טווח 0-6 מ”מ). 11 מקרים היו בדרגת Clark 4 או 5. ב-7 מקרים של Nodular Melanoma זוהו מאפיינים Spitzoid, כולל 70% מכלל המלנומות לפני גיל ההתבגרות.

החוקרים ציינו כי בקבוצת המחקר שלהם, שיעורי ההישרדות עמדו על 58.8%, וילדים עם מעורבות קשרי לימפה היו בעלי פרוגנוזה גרועה במיוחד. מבין 6 הנבדקים עם גרורות לקשרי לימפה, 4 נפטרו עקב המחלה. כל החולים עברו הסרה מקומית של הנגע הראשוני, וכל החולים עם מעורבות קשרי לימפה (n=6), יחד עם חולה אחד עם מלנומה עבה בכף הרגל (Stage IIC) קיבלו טיפול כימותרפי משלים.

Journal of the American Academy of Dermatology.  2005;53(5):816-822

לידיעה במדסקייפ