בדיון מעניין בנושא הצמיחה לגובה סקר קרל סטניצקי תיאוריות עכשוויות לגבי הצמיחה. הצמיחה לגובה מתרחשת בתקופות מסוימות ולא באופן רציף. קצב הצמיחה שונה בתקופות שונות ובעיקר ניכר ההבדל בין גיל ינקות, ילדות והתבגרות.

 במחקר משנת 1992 נבדק קצב הצמיחה של תינוקות מגיל 3 ימים ועד גיל 21 חודשים. גובה התינוקות נמדד בשכיבה על הגב כל יום, מספר פעמים בשבוע או אחת לשבוע. נמצא כי תהליך הצמיחה מתרחש בהתפרצויות מהירות של 0.5 עד 2.5 ס”מ משך 24 שעות או אף פחות, ולאחריהן תקופות בנות 2-63 ימים ללא צמיחה כלל. ממצא דומה אגב נמצא לגבי היקף הגולגולת. נראה אם כן כי רק ב 5%-10% מתקופת הינקות מתרחשת צמיחה לגובה.

האם קצב צמיחה מואץ כזה הוא הגורם לכאבים בשוקיים ו/או בירכיים המופיעים בשעות היום והלילה? הזוהי הסיבה ל”כאבי הגדילה”?

במחקר אחר בדקו את ההתארכות של עצם הטיביה בחזירים במנחים שונים: שכיבה, עמידה ותנועה. נמצא כי לפחות 90% מצמיחת הטיביה התרחשה בזמן שכיבה וכי בזמן עמידה לא התרחשה כמעט צמיחה לגובה. על סמך ממצאים אלו הציעו המחברים כי הצמיחה המואצת לגובה במנח שכיבה קשורה לכאבי הגדילה בילדים.

אם נשלב בין ההנחה כי עיקר הצמיחה מתרחש בזמן שכיבה ובין הידיעה כי ריכוזי הורמון הגדילה מגיעים לשיא בשעות הלילה, אולי נבין מדוע מתבגרים מבלים שעות כה רבות בשינה? האם זהו צורך פיסיולוגי להשלים צמיחה לגובה?

לעומת זאת אין לקפוץ למסקנה כי פעילות גופנית נמרצת הקשורה במנחי עמידה וקפיצה (כביכול עומס על לוחיות הצמיחה) פוגעת בצמיחה לגובה, שהרי די להתבונן בשחקני הכדורסל הצעירים המתאמנים שעות ארוכות על מנת לשלול טענה זו.

התיאוריה לגבי הצמיחה לגובה בהתפרצויות עשויה לספק הסבר הגיוני לכאבי הגדילה. יתכן כי הכאב נובע ממתח המופעל על הפריאוסט ואשר נובע מהצמיחה המואצת בסוף היום. הנחה זו יכולה להסביר מדוע כאבי הגדילה פוגעים גם בילדים שבאופן יחסי אינם פעילים פיזית, וההסבר השגור לגבי כאב על רקע מאמץ יתר אינו קביל לגביהם. 

ומה לגבי צמיחת הגפיים העליונות וחוליות עמוד השדרה? האם גם בהם הצמיחה היא בתקופות קצרות, כך שהפרופורציות בין האיברים השונים נשמרת, או שהצמיחה בהם דווקא הדרגתית? אין עדיין מספיק מידע בנושא זה, אך לפחות לגבי הגפיים העליונות, אולי העובדה שכאבים מסוג כאבי הגדילה אינם מופיעים בהן, מרמזת על צמיחה הדרגתית?

הערת העורך: כאבי גדילה מוגדרים ככאבים המופיעים בילדים בגפיים התחתונות, לרוב בערב ובלילה, עם תום הפעילות ואשר חולפים תוך זמן קצר. הכאבים אינם מחייבים בד”כ נטילת תרופות, נרגעים בעיסוי או שיטות מקוריות אחרות (כבר שמעתי על אמבטיות חמות וקרות, קומפרסים באלכוהול, עראק, משחות סיניות ואחרות, כולם נמצאו יעילים ע”י ההורים). הבדיקה הפיזיקלית תקינה ואם בוצעו בדיקות הדמייה הן תקינות. הכאבים חולפים לחלוטין לאחר שבועות או חודשים. האבחנה נעשית על דרך השלילה, נשללו אבחנות אחרות ונותרה אבחנה זו.

בד”כ אני מנחה הורים שהגיעו עם ילדם בתלונות המתאימות ל”כאבי גדילה” לנהל טבלה מדויקת משך מספר שבועות ובה ירשמו את מועד הופעת הכאבים ומשכם. הממצאים תואמים לתיאוריית הצמיחה בהתפרצויות. אין כמעט מקרים בהם הכאב אורך יותר משני ערבים רצופים (לרוב ערב אחד) ולאחר אפיזודה אחת של כאב מופיעה הפוגה של מספר ימים ולעיתים שבועות. להבא אבקש מההורים להוסיף עמודה נוספת לטבלת הכאב ובה לציין את גובהו של ילדם אותו ימדדו כל ערב ואולי אכן נמצא כי בערבים בהם היו כאבים הילד צמח לגובה.

Saltations and Stasis. J Pediatr Orthop. 2005;25:705-706 Stanitski CL.