ממחקר חדש עולה כי מתן סוכר תחת הלשון הוא טיפול קל, יעיל ומהיר להשבת רמות הסוכר בדם לנורמה, בילדים עם היפוגליקמיה מתונה בעקבות מלריה או מסיבות אחרות.
החוקרים מסבירים כי אמנם עירוי Dextrose מומלץ בחום בילדים עם מלריה קשה, אך העירוי דורש צוות מיומן וציוד שבד”כ אינו זמין בפריפריה.
הם טוענים כי מאחר שהמוקוזה תחת הלשון מאוד וסקולרית, תרכובות הנספגת בדרך זו מגיעות ישירות למערכת הסיסטמית, עוקפות את מערכת העיכול ואת המטבוליזם בכבד.
בכדי לבחון שיטת טיפול זו להיפוגליקמיה, החוקרים גייסו ילדים בגילאי 1-15 עם תסמינים מתונים של מלריה אקוטית בעקבות Plasmodium Falciparum או זיהום בדרכי הנשימה, בהם ריכוז הגלוקוז בדם היה בין 0.5-0.8 גרם לליטר.
הנבדקים חולקו באקראי לטיפול ב-2.5 גרם סוכר תחת הלשון (n=27), 8 מ”ל של 30% Dextrose דרך הוריד (n=8), סוכר במתן דרך הפה, 2.5 גרם על הלשון (n=15) או חצי כף מים גדולה (n=11). 8 ילדים בגילאי 10-12 קיבלו מנה נוספת של סוכר תחת הלשון.
מתן סוכר תחת הלשון דורש כ-20 דקות כדי להיספג במלואו. בקבוצות שטופלו בסוכר תחת הלשון וב-Dextrose דרך הוריד, כל הנבדקים הגיעו לריכוזי גלוקוז של 0.9 גרם לליטר ומעלה במהלך 80 דקות המעקב . עם זאת, ב-53% ממטופלי סוכר דרך הפה ו-81.8% מהמטופלים בכף מים הטיפול נכשל.
החוקרים מציינים כי יתרון נוסף של הטיפול תחת הלשון הוא זמן ההשהיה הקצר באופן משמעותי להתחלת הטיפול, בהשוואה למתן תוך-ורידי (11.2 דקות לעומת 18.5 דקות).
ברמת תנאי בריאות פריפריים, בה עירוי Dextrose אינו אפשרי לעיתים קרובות, מתן תחת הלשון הוא טיפול פשוט, זול ויעיל שיכול להינתן בשלב מוקדם כדי למנוע את התפתחות היפוגליקמיה בילדים צעירים עם מלריה מתפתחת.
יתרה מזאת, מתן תחת הלשון עשוי להיות שימושי גם לטיפול בילדים עם הקאות או קומה, למנוע התפתחות היפוגליקמיה חמורה, וייתכן שגם במדינות מפותחות, סוכרוז תחת הלשון יוכל לשמש גם כטיפול ביתי להיפוגליקמיה חריפה. החוקרים מזהירים כי יש לחזק את התוצאות בקרב ילדים עם היפוגליקמיה חמורה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!