רופאים המטפלים באקנה לא ציסטית צריכים להתחיל טיפול עם רטינואיד ולמשיך בו, אפילו אם הם מוסיפים תרופות נוספות, על פי קווים מנחים חדשים לטיפול באקנה.

הקווים המנחים הוצגו בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לילדים.

הקווים המנחים מדגישים את חשיבות התרופות הרטינואידיות הטופיקליות בטיפול לא רק בפגיעות הנראות, אלו גם בפרקורסרים של האקנה, וכן זהירות נגד שימוש יתר באנטיביוטיקה.

השורה התחתונה היא שרטינואידים טופיקלים עובדים על כל סוגי האקנה. רופאים רוצים לזנוח רטינואידים טופיקלים מוקדם מידי.

חולים עם אקנה קומדונלית קלה צריכים להתחיל עם רטינול, הפועל על מיקרוקומדו – פרקורסרים מיקרוסקופים לפצעים המוכרים יותר.

רוב החולים יראו תוצאות עם הוספת בנזופרוקיד או שילוב יחד עם אנטיביוטיקה, המאפשר גם השפעה האנטי קומדלית של רטינואיד טופיקלי וההשפעה האנטימיקרוביאלית של בנזופרוקסיד ונאטיביוטיקה טופיקלית.

לחולים עם אקנה בינונית מציעים שימוש באנטיביוטיקה אורלית. יש להקטין את השימוש באנטיביוטיקה למינימום.

החוקרים הציגו מידע המראה כי טיפול עם רטינולובנזופרוקסיד/אנטיביוטיקה טופיקלית היה טוב משמעותית מבנזופרוקסיד לבד, למרות שהבדלים בין קבוצות הטיפול לעיתים נראו לאחר חודשיים, דבר המדגיש את חשיבות טיפול רטינואידי טופיקלי ממושך.

Isotretinoin נשאר טיפול הבחירה לאקנה נודולרית חריפה.

שיפור ברטינואידית טופיקלים הפכו את הטיפול לסביל יותר ויעיל יותר. נראה כי Adapalene מציק פחות מהתרופות הישנות יותר של המשפחה, ויציב יותר באור, כך שהחולים לא צריכים לדאוג לגבי חשיפה לשמש.

לידיעה בדוקטור’ס גייד.