בחולי סוכרת, לפעילות גופנית בעוצמה מתונה כמו ג’וגינג קל או רכיבת אופניים סיכון גבוה יותר להיפוגליקמיה לעומת פעילות אינטרוולית בעוצמה גבוהה כמו ספורט קבוצתי או ספורט שדה כמו כדורגל או הוקי.
לממצאים אלו השלכות להשתתפות בטוחה בפעילות גופנית ע”י אנשים עם סוכרת סוג 1.
רבים מחולי סוכרת סוג 1 מיואשים מהשתתפות בפעילות נמרצת בגלל הפחד מהיפוגליקמיה בעקבות הפעילות, אומרים החוקרים בגיליון יוני של Diabetes Care.
החוקרים ניתחו את התגובה של גלוקוז בדם והורמוני בקרת גלוקוז בשני הזדמנויות שונות במהלכם 7 נבדקים צעירים בריאים עם סוכרת מסוג 1 ביצעו פעילות מתונה במשך 30 דקות או פעילות אינטרוולית בעוצמה גבוהה.
הפעילות המתונה היתה ב-40% שיא צריכת חמצן בעוד שהפעילות המאומצת כללה מאמץ ממושך ב-40 שיא VO2 מחולק לספרינטים כל 2 דקות ליצור הדמייה של ספורט קבוצתי.
הניסוי נבנה בכדי לדמות מצב בחיים האמיתיים בו אינסולין מוזרק ואוכל נצרך כרגיל לפני הפעילות.
החוקרים מצאו כי שני סוגי הפעילות הובילו לירידה ברמות גלוקוז בדם, אך הירידה היתה גדולה יותר עם הפעילות המתונה לעומת המאומצת – 4.4 לעומת 2.9 מילימול לליטר; p < 0.05 – למרות קצב לב גבוה יותר ועומס עבודה גדול יותר עם פעילות מאומצת.
במהלך 60 דקות לאחר הפעילות, רמות גלוקוז נשארו גבוהות בפעילות מאומצת לעומת פעילות מתונה (p < 0.05). רמות גלוקוז בדם נשארו יציבות במהלך ההתאוששות מפעילות מאומצת בעוד שהם המשיכו לרדת אחרי פעילות מתונה.
הירידה המצומצמת ברמות גלוקוז בדם עם פעילות מאומצת היא כנראה בגלל עלייה בקטכולאמינים וברמות הורמוני גדילה שגורו ע”י הפעילות המאומצת.
החוקרים מקווים כי המחקר יתרום לשיפור הקווים המנחים לחולי סוכרת מסוג 1 לטיפול ברמות הגלוקוז במהלך ואחרי פעילות גופנית והימנעות מהיפוגליקמיה. עם זאת, יש להיזהר בהכללת ממצאים אלו לפני קיום מחקרים נוספים.
Diabetes Care 2005;28:1289-1294.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!