ההנחיות של ה- American Heart Association לטיפול בילדים מאושפזים עם דום לב, ממליצות על מתן של אפינפרין תוך ורידית, במינון של 0.01 מ”ג/ק”ג, ובהמשך מתן מנה נוספת, באותו מינון או במינון גבוה (0.1 מ”ג/ק”ג), לפי הצורך.
מחקר פרוספקטיבי אקראי בדק 68 ילדים עם דום לב. הילדים טופלו במנה ראשונית של 0.1 מ”ג/ק”ג אפינפרין, ובהחייאה. ילדים שנותרו בדום לב חולקו אקראית לטיפול הצלה במינון רגיל, או במינון גבוה (0.1 מ”ג/ק”ג) אפינפרין.
ההישרדות 24 שעות לאחר הטיפול היתה נמוכה יותר בקבוצת המינון הגבוה, עם 7 מקרי מוות מתוך 34 ילדים, בהשוואה למקרה מוות יחיד מתוך 34 ילדים בקבוצת המינון הרגיל. לאחר תיקון עבור גורמים משפיעים אחרים, נותר שיעור תמותה גבוה יותר בקבוצת המינון הגבוה, אולם ההבדל לא נותר מובהק.
אף אחד מהילדים בקבוצת המינון הגבוה לא שרד עד השחרור מבית החולים, לעומת 4 ילדים ששרדו בקבוצת המינון הרגיל.
מבין הילדים שהגיעו לדום לב על רקע חנק, אף אחד מבין 12 החולים בקבוצת המינון הגבוה לא שרד במשך 24 שעות, בהשוואה ל- 7 ששרדו, מתוך 18 חולים, בקבוצת המינון הרגיל.
לא נמצא יתרון לשימוש באפינפרין במינון גבוה, ובילדים שעברו חנק נראה כי הוא אף מזיק, כותבים החוקרים.
N Engl J Med. 2004;350(17):1708-1709, 1722-1730
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!