פרוביוטיקה עשויה להפחית זמן בכי בתינוקות הסובלים מגזים (Aliment Pharmacol Ther)

במאמר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics מדווחים חוקרים על עדויות חדשות התומכות בתועלת של פרוביוטיקה להקלה על כאבי בטן משנית לגזים בתינוקות, הפרעה בתפקוד מערכת העיכול אשר נקשרה עם הפרעות בהרכב החיידקים במערכת העיכול.

במסגרת המחקר נכללו 80 תינוקות בריאים עד גיל 7 שבועות (גיל ממוצע של מעט למעלה מחודש אחד, למעלה מ-50% היו בנים), אשר סבלו מכאב בטן קוליקי. כל התינוקות ניזונו מהנקה בלבד והם חולקו באקראי לקבוצת פלסבו או נטילת פרוביוטיקה כל יום (Bifidobacterium animalis subspecies lactis BB-12).

המשך הממוצע של התקפי בכי ביום היה קצר יותר בקבוצת ההתערבות בכל שבוע ופחת משבוע לשבוע. השינוי הממוצע מתחילת המחקר באוכלוסיה לפי כוונה לטפל היה גדול יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (129.9- ו-84.3- בהתאמה).

בניתוח לפי-פרוטוקול, 80% מהתינוקות בקבוצת ההתערבות הדגימו ירידה של לפחות 50% במשך הבכי לאחר 28 ימים, זאת בהשוואה ל-31.5% מאלו בקבוצת הפלסבו (p<0.0001).

המספר הממוצע של אירועי בכי ביום היה נמוך יותר בקבוצת ההתערבות בכל שבוע במהלך המחקר. השינוי הממוצע מתחילת המחקר עד לשבוע האחרון עמד על 4.7- בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-2.3- אירועים בקבוצת הפלסבו (p=0.001).

זמני השינה של התינוקות בשתי הקבוצות עלה מתחילת המחקר, עם שינוי ממוצע בשבוע האחרון של 36.5 דקות ביום בקבוצת ההתערבות ושינוי ממוצע של 47.9 דקות ביום בקבוצת הפלסבו.

החוקרים מדווחים כי בקבוצת ההתערבות תועדה עליה בסמנים פרו-דלקתיים בצואה, כולל שכיחות גבוהה של Bifidobacterium וכן עליה ברמות בוטיראט, HBD-2, LL-37 ו-sIg, המלווים בירידה ברמות הסמן הדלקתי Calprotectin. מממצאים אלו מרמזים לכך שזן פרוביוטי זה הינו בעל השפעה אימונו-מודולטורית במערכת העיכול של התינוקות; ההשפעה החיובית עשויה לנבוע ממנגנון חיסוני או לא-חיסוני, המשפיעים על מבנה ותפקוד המיקרוביום.

ממצאי המחקר מספקים תמיכה נוספת בחשיבות הרכב החיידקים במערכת העיכול כיעד להתערבות בתינוקות הסובלים מגזים.

Aliment Pharmacol Ther. Published online December 4, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן