הימנעות מחשיפת יילוד לחלב פרה, לפחות במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו, עשויה להפחית את הסיכון לריגוש לחלב פרה ואלרגיות למזון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.
במחקר Atopy Induced by Breastfeeding or Cow’s Milk Formula (ABC), נכללו 330 יילודים החל מאוקטובר 2013, אשר השלימו את המעקב במאי 2018. כל היילודים היו בסיכון לאטופיה, עם לפחות הורה או אח/ות אחד עם היסטוריה של מחלות אטופיות בעבר ו/או בהווה, דוגמת אסתמה.
המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 מיד לאחר הלידה להנקה עם או בלי פורמולה מבוססת חומצות אמינו, למשך לפחות שלושת הימים הראשונים לחייהם, או לשילוב הנקה עם פורמולה של חלב פרה מהיום הראשון לחיים עד לגיל חמישה חודשים.
התוצא העיקרי היה ריגוש לחלבון חלב פרה, אשר הוגדר בנוכחות ריכוז Immunoglobulin E (IgE) של 0.35 יחידות אלרגן/מ”ל ומעלה לאחר 24 חודשים. תוצאים משניים כללו אלרגיה למזון, כולל חלב פרה, ביצים, חיטה ואחרים, כפי שנקבע לפי מבחן תגר מזון או בעקבות צריכת מזון, עם רמת נוגדנים ספציפיים למזון של 0.35 יחידות אלרגן/מ”ל ומעלה.
מבין 312 יילודים שנכללו בניתוח הנתונים (150 בנות) 151 מבין 156 משתתפים בכל קבוצה השלימו את המעקב עד יום ההולדת השני שלהם.
התוצא העיקרי תועד ב-24 יילודים (16.8%) בקבוצת הנקה ללא חשיפה לחלב פרה בשלושת הימים הראשונים לחיים, בהשוואה ל-46 יילודים (32.2%) בקבוצת הנקה עם פורמולת חלב פרה (סיכון יחסי של 0.52).
החוקרים זיהו אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין רמות ויטמין D בשליש האמצעי, אך לא בין רמות גבוהות או נמוכות של הוויטמין, ובין ההתערבות (סיכון יחסי של 0.19, p=0.02). שיעורי הימצאות של אלרגיה למזון ביום ההולדת השני היו נמוכים משמעותית בקבוצת הימנעות מחשיפה מוקדמת לחלב פרה, בהשוואה לאלו שניזונו מהנקה ופורמולת חלב פרה, הן בהערכת הסיכון לאלרגיה מיידית (2.6% לעומת 13.2%; סיכון יחסי של 0.20) והן לתגובה אנאפילקטית (0.7% לעומת 8.6%; סיכון יחסי של 0.08).
ממצאי המחקר מעידים כי ריגוש לחלב פרה ואלרגיה למזון, כולל אלרגיה לחלב פרה ואנאפילקסיס, ניתנים למניעה בעיקר ע”י הימנעות מתוספת פורמולה על-בסיס חלב פרה, לפחות בשלושת הימים הראשונים לחיים.
JAMA Ped. Published online October 21, 2019.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!