בילדים בתת-תזונה המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ בילדים תועדו תוצאות טובות יותר כאשר הזנה פראנטרלית נדחתה בשבוע אחד, בהשוואה לתוצאות בעקבות התחלת הזנה פראנטרלית תוך 24 שעות, כך עולה מתת-ניתוח של נתוני מחקר PEPaNIC, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את תוצאות דחיית הזנה פראנטרלית בשבוע אחד בילדים בתת-תזונה. הם עשו זאת על-בסיס נתוני מחקר Pediatric Early vs Late Parenteral Nutrition in Intensive Care Unit, שכלל 1,440 ילדים, תוך התמקדות בתת-קבוצה של ילדים ביחידות טיפול נמרץ, עם אבחנה של תת-תזונה בקלה לאשפוז. המשתתפים במחקר חולקו באקראי להתחלת הזנה פראנטרלית בתוך 24 שעות (הזנה מוקדמת) או לאחר שבוע אחד (הזנה מאוחרת), כאשר הזנה אנטרלית לא הייתה מספקת.
תוצאי הסיום העיקריים כללו זיהומים חדשים שנרכשו ביחידות טיפול נמרץ בילדים והזמן עד לשחרור בחיים מיחידות טיפול נמרץ.
החוקרים מדווחים כי תת-תזונה תועדה ב-289 מבין 1,440 ילדים (20.1%), מגיל יילוד במועד ועד גיל 17 שנים, כולל 150 מבין 717 הילדים (20.9%) בקבוצת הזנה מאוחרת ו-139 מבין 723 ילדים (19.2%) בקבוצת הזנה פראנטרלית מוקדמת.
ממוצע מדד סטיות התקן של המשקל עמד על 3.33- באלו בקבוצת הזנה פרנטאלית מאוחרת ועל 3.21- בקבוצ הזנה פרנטאלית מוקדמת. בהשוואה לילדים ביחידות טיפול נמרץ במצב תזונתי טוב, תת-תזונה בעת הקבלה לאשפוז לוותה בסיכוי נמוך יותר לשרוד עד לשחרור מיחידות טיפול נמרץ (יחס סיכון מתוקן של 0.86).
בקרב ילדים בתת-תזונה ביחידות טיפול נמרץ, הזנה פראנטרלית מאוחרת הפחיתה את הסיכון לזיהומים חדשים בהיקף של 11% (יחס סיכויים מתוקן של 0.39, p=0.01) וקיצרה את משך השהות ביחידת טיפול נמרץ בחציון של יומיים (יחס סיכון מתוקן של 1.37, p=0.01).
החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בתוצאות הבטיחות, כולל תמותה, היארעות היפוגליקמיה במהלך השבוע הראשון והידרדרות במשקל הגוף במהלך השהות ביחידת טיפול נמרץ.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בילדים בתת-תזונה, המאושפזים ביחידת טיפול נמרץ, דחיית הזנה פראנטרלית בשבוע אחד הייתה עדיפה קלינית על התחלת הזנה פראנטרלית מוקדמת.
JAMA Netw Open 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!