מערכת של לבלב מלאכותי אוטומטי נמצאת בשלבי פיתוח שונים וכוללת משאבת אינסולין עם חיישן לגלוקוז באמצעות אלגוריתם ממוחשב, שמנחה את הזרמת האינסולין לפי המידע מהסנסור. במחקרים קודמים נמצא כי המערכת מסוגלת לנרמל את השליטה הגליקמית ולהוריד ואף למנוע לגמרי מקרים של היפוגליקמיה לילית בילדים ומבוגרים הסובלים מסוכרת סוג 1, אך הם נערכו בסביבת בית החולים ולא ידוע האם ניתן ליישם את התוצאות הללו גם מחוץ לכותלי בית החולים.

במחקר ישראלי חדש שבראשו עמד פרופ’ משה פיליפ (בתמונה) נבדקה הבטיחות לטווח קצר והיעילות של מערכת לבלב מלאכותית כזו לשליטה ברמות הגלוקוז הליליות של מטופלים (בני 10-18) שסבלו מסוכרת סוג 1 ושהו ב”מחנה סוכרת”.

החוקרים חילקו באופן אקראי 56 מטופלים לקבלת טיפול באמצעות לבלב מלאכותי בלילה הראשון ובאמצעות משאבת אינסולין בעלת חיישן בלילה השני כביקורת, או בסדר הפוך (לילה ראשון עם המשאבה ולילה שני עם הלבלב המלאכותי) , במשך שני לילות רצופים. הילדים כולם סבלו מסוכרת סוג 1 לפחות כשנה ושטופלו עם משאבת אינסולין לפחות כשלושה חודשים טרם המחקר.

החוקרים בחנו את מספר האירועים ההיפוגליקמיים הליליים שהתרחשו (כלומר, שרמת הגלוקוז בחיישן היתה נמוכה מ-63 מ”ג לדציליטר , או 3.5 ממו”ל לליטר(  במשך עשר דקות רצופות; משך הזמן בסך הכל בו רמות הסוכר היו מתחת ל-60 מ”ג לדציליטר (3.3 ממו”ל לליטר) ורמות הסוכר הממוצעות לאורך הלילה עבור כל אחד מן המטופלים.
כשהשתמשו בלבלב המלאכותי, לעומת הלילה בו השתמשו במשאבת האינסולין, נתקלו החוקרים במספר נמוך באופן משמעותי של אירועי היפוגליקמיה (7 לעומת 22) וכן במשך זמן קצר יותר באופן משמעותי לכל אירוע היפוגליקמי. רמות הסוכר הממוצעות למטופל במשך הלילה היו  126.4 מ”ג לדציליטר , שהם 7 ממו”ל לליטר בלילות בו השתמשו בלבלב המלאכותי, ו-140.4 מ”ג לדציליטר בממוצע, שהם 7.8 ממו”ל לליטר, כשהשתמשו במשאבה.
החוקרים מסכמים כי הילדים ב”מחנה הסוכרת” שטופלו באמצעות מערכת הלבלב המלאכותי סבלו מפחות מקרים של היפוגליקמיה לילית ונהנו משליטה טובה יותר על רמות  הסוכר מאשר אלו שהושגו עם משאבת אינסולין .

המחקר מומן בחלקו על ידי חברת סנופי ועל ידי חברות נוספות.
לתקציר המחקר

N Engl J Med 2013; 368:824-833