האם איבופרופן מקטין את הסיכון למחלת פרקינסון? (Ann Neurol)


ממחקר חדש עולה כי שימוש קבוע באיבופרופן (Ibuprofen) עשוי להקטין או למנוע את התפתחות מחלת פרקינסון. החוקרים בדקו את הקשר בין טיפול ב-NSAID וקשר כלשהו לסיכון למחלת פרקינסון, ב-146,948 גברים ונשים מארה”ב, שהשתתפו במחקר Cancer Prevention Study II Nutritional Cohort.

המשתתפים ענו על שאלון בשנת 1992, על 4 סוגים נפוצים של משככי כאבים. סקר בשנת 2001 כלל שאלה באשר להופעת מחלת פרקינסון במהלך החיים. סה”כ נרשמו 413 מקרים של מחלת פרקינסון, במהלך 1,254,165 שנות אדם במעקב.

מהמחקר עולה כי במשתתפים שנטלו איבופרופן בקביעות, היה סיכון נמוך ב-35% להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו את התרופה.

באופן ספציפי, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו NSAID, הסיכון היחסי היה 0.73 למטופלים במינון נמוך מ-2 טבליות איבופרופן בשבוע, 0.72 עבור 2-6.9 טבליות לשבוע ו-0.62 במטופלים בכדור אחד או יותר בשבוע (P=0.03).

לא נמצא קשר בין הסיכון למחלת פרקינסון ובין נטילת אספירין, NSAID אחרים, או Acetaminophen.

ממצאים אלו מעידים כי איבופרופן עשוי לתרום למניעת מחלת פרקינסון. לאור המהלך הפרוגרסיבי של התהליך הניווני, ייתכן גם כי התרופה יכולה לסייע לחולי פרקינסון, אך יש לבדוק זאת במחקרים נוספים.

החוקרים מזהירים כי עדיין מוקדם מדי לטפל בחולי פרקינסון באיבופרופן, או תרופות נוגדות-דלקת אחרות. אף על פי שהתוצאות נראות מבטיחות, הן אינן מספיקות כדי לתמוך בשינוי הטיפול הנוכחי.

Ann Neurol 2005;58:963-967

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מקור: מבקר המדינה
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|06/07/2026

הדוח מצביע על פער משמעותי בין החלטות הממשלה לבין יישומן בפועל, ומתריע מפני השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות נרחבות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן