Pancreatic Cancer

הגידולים שלא מקבלים יחסי ציבור- גידולים נוירואנדוקרינים/מאמר אורח מאת פרופ’ עידו וולף

גידולים נוירו-אנדוקריניים הינם גידולים נדירים המתפתחים באופן ייחודי במערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית). תאים אנדוקריניים פזורים כמעט בכל הרקמות בגוף ולכן גם הגידולים עשויים להופיע במגוון רחב של אברים. במרבית המקרים, גידולים אלו מתפתחים בקצב איטי ויכולים להיות ממאירים או שפירים, אך בחלק מהמקרים גידולים אלה עשויים להיות אלימים במיוחד. המודעות בקרב קהילת הרופאים וכן בקרב הציבור הרחב אודות גידולים אלה אינה רבה. נראה כי קיים בלבלול רב סביב סוגי הגידולים הנוירואנדוקרניים השונים וכן ביחס לאפשרויות הטיפול בהם.

התאים של המערכת האנדוקרינית אחראים על ייצור והפרשת מגוון הורמונים הפועלים על אברים שונים בגוף ושומרים על מאזן הורמונלי תקין. בחלק מהמקרים, הגידולים הנוירואנדוקרניים עלולים לייצר כמות מוגברת של הורמונים שונים. במקרה כזה הסימפטומים אותם חש החולה תלויים בסוג ההורמון המופרש ועשויים לכלול שלשול, הסמקה, פריחה וקוצר נשמה. לעומת זאת, בחלק מהגידולים אין הפרשת יתר של הורמונים ואז אין סימפטומים של המחלה במשך חודשים ואף שנים. כאשר הגידול מתפשט לאברים שונים יכולים להופיע סימנים המוכרים מסוגי סרטן אחרים, למשל כאבי בטן, בחילה, או הפרעה בתפקודי הכבד.

הסיכוי לפתח גידול נוירואנדוקריני הוא נמוך. גידולים אלה מהווים רק כ-2% מכלל מקרי הסרטן בישראל. מידי שנה מאובחנים כ-350 חולים חדשים, כאשר שכיחות המחלה דומה בקרב גברים ונשים והגיל הממוצע בו מופיעה המחלה הוא 60. גידולים נוירואנדוקרינים יכולים להופיע במגוון אברים בהם קיימים תאים השייכים למערכת הנוירואנדוקרינית; המקומות השכיחים ביותר הם המעי הדק, הלבלב והריאות. גידולים המתפתחים באבר אחד עלולים כמובן לשלוח גרורות לאזורים נוספים. מדובר לכן בקבוצה מגוונת מאד של גידולים: חלקם ממאירים ושולחים גרורות וחלקם שפירים, חלקם מפרישים הורמונים וחלקם לא, חלקם אלימים מאד וחלקם גדלים לאט. גידולים שמקורם באבר אחד שונים לחלוטין מאלה שהתחילו באבר אחר

לאור הגיוון הרב בסוגי הגידולים האלה, הטיפול בחולים הנושאים אותם דורש ידע רב, ניסיון והתמחויות בתחומים רבים. לשמחתנו, בזכות טיפול מוצלח רבים מהחולים חיים במשך שנים רבות, אך הטיפול בהם מצריך מחשבה, השקעה ודיונים רבים של כלל הצוות הרפואי המטפל. במרכזים המובילים בארץ ובעולם יכלול הצוות אונקולוגים, אנדוקרינולוגים, כירורגים, מומחי הדמיה, פתולוגים ומומחי רפואה גרעינית, כל החלטה משמעותית מתקבלת ע”י הצוות כולו.

קיים בלבול רב בכל הקשור לסיכויי ההישרדות ואפשרויות הטיפול בגידולים נוירואנדוקרינים. מכיוון שכל גידול הוא ייחודי בפני עצמו. חשוב לערוך מיפוי יסודי של המחלה בקרב כל מטופל ולהתייחס לכל מקרה לגופו.

הטיפול היחיד שיכול לרפא לחלוטין חולים הסובלים מגידול נוירואנדוקריני הוא ניתוח. גידולים נוירואנדוקרינים הם מהגידולים הבודדים בהם גם כאשר הגידול שלח גרורות, ניתן לבצע ניתוח, לכרות את כל אתרי המחלה ולרפא בכך את החולה. מעבר לכך, בניגוד לסוגי סרטן אחרים, במקרים נדירים ניתן אף לבצע השתלת כבד.

במקרים רבים המחלה מתגלית כאשר היא כבר מפושטת ולא ניתן לרפאה ע”י ניתוח. גם בשלב זה ישנם טיפולים רבים אותם ניתן להציע, אשר יכולים להאריך משמעותית את חיי המטופל ולשפר את איכות חייו. יש לזכור כי גם כאשר מדובר במחלה גרורתית, לעיתים קצב התפתחות הגידול הוא איטי מאוד ולא מצריך טיפול אלא מעקב בלבד.

רבים מהגידולים מבטאים על פני תאי הגידול קולטן ששמו סומטוסטטין. ניתן להדגים את הימצאות הקולטן ע”י בדיקה הדמיה מסוג פט-סיטי בה מזריקים לחולה סומטוסטטין המסומן בסמן רדיואקטיבי. החומר נקלט רק בתאי הגידול ולא בתאים הנורמליים בגוף וכך מאפשר אבחון מדויק של התפשטות המחלה. בהתאם, כאשר הגידול מבטא סומטוסטטין ניתן לטפל בו באמצעות אנלוגים לסומטוסטטין. מדובר בזריקה שניתנת פעם בחודש במטרה להפחית את ההפרשה ההורמונלית מתאי הגידול, להביא לשיפור בתסמיני המחלה, להפחית את שגשוג תאי הגידול ולעכב את קצב התקדמות המחלה. זהו טיפול קל יחסית ותופעות הלוואי שלו מועטות.

אחת משיטות הטיפול החדשניות ביותר לגידולים אלה היא PRRT– טיפול קרינתי ממוקד, הייחודי לגידולים נוירואנדוקרינים. גם שיטה זו מתבססת עם יכולתו של הגידול לקלוט סומטוסטטין. העיקרון העומד בבסיס השיטה הוא חיבור של סומטוסטטין לחומר רדיואקטיבי חזק במיוחד. הסומטוסטטין מחסל את תאי הגידול אך כמעט שאינו מגיע לרקמות הבריאות. זהו לכן טיפול יעיל מאד וגם קל יחסית. בשבועות האחרונים פורסם מאמר מקצועי המוכיח את היעילות העצומה של שיטת PRRT בקרב המטופלים המתאימים לכך.

טיפולים נוספים המוכרים כיעילים בטיפול בגידולים אלה הם טיפולים מכווני מטרה המסוגלים לעכב את פעילות תאי הסרטן. כיום מוכרים שניים כאלה כיעילים כנגד גידולים נוירואנדוקריניים: סוניטיניב ואברולימוס. בחלק מהמקרים יש צורך גם בטיפול כימותרפי, אשר לו יעילות רבה.

במסגרת עבודתי נתקלתי בלא מעט מקרים מרגשים בהם חולים שהתמודדו עם גידולים מורכבים, חזרו לשגרת חייהם לאחר הטיפול. לאחרונה טיפלנו בספורטאי בן 18 שהגיע אלינו עם גידולים עצומים שהופיעו בכבד ובחלקים רבים בגופו. בעזרת כימותרפיה הצלחנו להעלים את הגידולים, לשפר את איכות חייו ולאפשר לו לשוב ולעסוק בפעילות ספורטיבית

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים פורצי דרך שבוצעו בקרב חולים ממספר מדינות המאפשרים התאמה של הטיפול לחולים לפי מצב ומיקום הגידול איתו הם מתמודדים. ככל שנגביר את המודעות והמחקר סביב הנושא, נוכל להמשיך ולהיטיב עם החולים המתמודדים עם גידולים נוירואנדוקרינים.

הכותב הוא פרופסור עידו וולף, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי על שם סוראסקי, תל אביב  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות גופנית בשעות הערב טובה יותר להפחתת רמות סוכר בדם (Obesity)

    פעילות גופנית בשעות הערב טובה יותר להפחתת רמות סוכר בדם (Obesity)

    פעילות גופנית המבוצעת בעיקרה בשעות הערב מלווה ברמות סוכר נמוכות יותר במבוגרים בעלי אורח חיים יושבני עם עודף-משקל או השמנת-יתר, בפרט באלו עם הפרעה במשק הסוכר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obesity. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אימונים גופניים בשעות אחר הצהריים והערב משפרים א משק הסוכר במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, אך […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    בחולים עם מלנומה בשלב III לאחר התערבות ניתוחית, טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib הפחית את הסיכון לתמותה בהיקף של 20% לעומת פלסבו, אם כי התועלת ההישרדות הכוללת לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. בחולים עם מוטציית BRAF V600E הטיפול המשולב הפחית את הסיכון […]

  • אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם אורטיקריה תועדה עליה של 49% בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בשנה הראשונה לאחר האבחנה, עם ירידה בסיכון ל-6% בשנים הבאות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרים בדנמרק ובחן את היארעות הסיכון לממאירות בקרב חולים עם אורטיקריה בהשוואה לסיכון לממאירות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויות לטיפול ב-Durvalumab כנגד סרטן רירית רחם (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויות לטיפול ב-Durvalumab כנגד סרטן רירית רחם (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את ההתוויה למתן Durvalumab (אימפינזי) להכללת נשים עם אבחנה חדשה של סרטן רירית רחם מתקדם או חוזר עם חסר MMR (או Mismatch Repair Deficient), בשילוב עם Carboplatin ו-Paclitaxel ולאחר מכן טיפול אחזקה בתכשיר יחיד. המומחים מסבירים כי Durvalumab אושר במקור בשנת 2017 לטיפול בסרטן ריאות מסוג […]

  • רמות AMH בגיל צעיר מנבאות תסמיני מנופאוזה בגיל מבוגר (Menopause)

    רמות AMH בגיל צעיר מנבאות תסמיני מנופאוזה בגיל מבוגר (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) נמוכות יותר בשנות ה-30 לחייהן מלווה בהופעה מוקדמת יותר של מנופאוזה ושכיחות גבוהה יותר של יובש נרתיקי, אך פחות תסמינים פסיכולוגיים לאחר למעלה מעשור. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רמות AMH בנשים הרות באמצע […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה