האם יש תועלת של תכניות עזרה-עצמית קבוצתיות בהנחיית מדריכים שאינם מומחים בתחום להקלה על כאב כרוני? (Pain)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pain, עולה כי אין תועלת רבה לתכנית עזרה עצמית קבוצתית, המבוצעת בהנחיית מדריכים שאינם מומחים בתחום, בחולים הסובלים מהפרעות כאב כרוניות.

תכנית CPSMP (Chronic Pain Self-Management Programme) של סטנפורד כוללת 6 מפגשים שבועיים בני שעתיים וצי, המתמקדים באופן ניהול כאב בחיי היומיום. הסדנאות מבוצעות בהנחיית שני מדריכים, כאשר לפחות אחד מהם סובל מהפרעת כאב ארוכת-טווח. עד כה לא נערכו מחקרים רבים להערכת ההשפעות של התכנית הנ”ל.

במחקר הנוכחי נכללו 424 מבוגרים מ-19 ערים בדנמרק (72% נשים, גילאי 25-93 שנים) עם כאב מכל אתיולוגיה ושונות רבה במשך הכאב (בין פחות משנה ועד חמישים שנים). מבין אלו, 216 משתתפים חולקו באקראי לגרסת התכנית בהנחיית מדריכים שאינם מומחים. התוצא העיקרי היה מוגבלות על-רקע כאב. תוצאים משניים כללו כאב, קטסטרופיזציה של כאב, תחושת ערך עצמי, מצוקה רגשית, תסמינים גופניים וחשש ממחלות.

התוצאים נבחנו לפני ההקצאה האקראית, מיד לאחר השלמת התכנית (שיעורי תגובה של 94%) ולאחר שלושה חודשים (שיעורי תגובה של 92%).  נתונים ממאגרים ארציים אודות הוצאות רפואיות שימשו להערכת ההשפעה על שימוש בשירותים רפואיים.

החוקרים כותבים כי לתכנית לא הייתה השפעה על התוצא העיקרי של מוגבלות על-רקע כאב או על הוצאות רפואיות במהלך ההתערבות או תקופת המעקב. השפעה חיובית קטנה על מצוקה רגשית וחשש ממחלות תועדה שלושה חודשים לאחר CPSMP.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים אינם ממליצים על תכנית CPSMP בהנחיית מדריכים שאינם מומחים כטיפול למוגבלות על-רקע כאב כרוני. קבוצה הטרוגנית זו של חולים עם כאב לא נהנתה מהיתרונות של תכנית זו, למעט שיפור פסיכולוגי קטן, אך חסר חשיבות קלינית.

Pain. 2017;158(8):1437-1445

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן