האם יש תועלת לפיזיותרפיה בטיפול בכאב על-רקע פציעת צליפת שוט? (Lancet)

פציעות צליפת שוט (Whiplash) עשויות להוביל לכאב ממושך, אך ממחקר חדש עולה כי הדרכה כיצד להתמודד עם ההפרעה, עם רשימת תרגילים אפשריים, הביאה להפחתת הכאב באופן דומה לטיפול פיזיותרפי אינטנסיבי.

הממצאים סותרים את הבסיס הביולוגי והתיאורטי לתועלת של טיפולי פיזיותרפיה שהודגמה במחקרים קודמים. לפיכך, החוקרים הופתעו מאוד מהממצאים העולים מהמחקר, לפיהם אין כל הבדל בין שתי הגישות.

מחקר קודם מצא כי למעלה ממחצית מהחולים עם פגיעות אלו עדיין סבלו מכאבים חצי שנה לאחר התאונה ועד 30% סבלו ממוגבלות מתונה-עד-חמורה כתוצאה מכך.

מדגם המחקר הנוכחי כלל 150 משתתפים מאוסטרליה, שגויסו בין ספטמבר 2009 ועד 2012. כל המשתתפים היו בגילאי 18-65 שנים וסבלו מכאב על-רקע פציעת צליפת שוט במשך לפחות שלושה חודשים, אך לא יותר מחמש שנים. כל החולים סבלו מכאב בדרגה מתונה או מוגבלות מתונה בשל הכאב, ולא קיבלו כל טיפול לפגיעה.

כל משתתף קיבל חומרי הדרכה באשר להתמודדות ואפשרויות טיפול בפציעה, כמו גם הוראות לתרגילים בסיסיים לביצוע בבית. לאחר מכן המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, כאשר מחצית מהמשתתפים לקחו חלק בעשרים מפגשי אימונים אישיים ואינטנסיביים במשך שעה אחת עם פיזיותרפיסט במשך 12 שבועות. במהלך מפגשים אלו, המטפלים הנחו את המשתתפים בביצוע תרגילים שנועדו לשפר את הגמישות של הצוואר ועמוד השדרה, היציבות, התנוחה וגורמים אחרים.

יתר המשתתפים לקחו חלק בפגישה אחת בת חצי שעה עם פיזיותרפיסט לקריאת חומרי הדרכה, הצגת שאלות בנוגע להמלצות ומעבר מהיר על התרגילים עם הנחיה מינימאלית. הם גם יכלו ליצור קשר עם המטפל באמצעות הטלפון פעמיים, במידה ונדרשה הבהרה נוספת.

החוקרים התבססו על סולם של 0-10 נקודות, כאשר 10 נקודות מעיד על הכאב החמור ביותר שניתן לדמיין, להערכת רמת הכאב של המשתתפים בתחילת המחקר, ושוב לאחר 14 שבועות, שישה חודשים ושנה לאחר מכן.

בכל בדיקה, החוקרים שאלו את המשתתפים להערכתם את מצב ההחלמה שלהם ואת היקף המוגבלות עקב הפציעה וכן העריכו את טווח התנועה של עמוד השדרה של החולים.

מהנתונים עולה כי בתחילת המחקר, חולים שחולקו לקבוצת טיפול פיזיותרפי דירגו את הכאב בהיקף של 5.5 נקודות, בממוצע, בעוד שאלו בקבוצת הביקורת דירגו את הכאב בהיקף של 4.9 נקודות. שנה מאוחר יותר, מספרים אלו צנחו ל-3.7 ו-4.4, בהתאמה. ההבדל בשינויים בין הקבוצות לא היה משמעותי. דירוג המשתתפים ההחלמה והיכולת התפקודית שלהם נטה מעט לטובת תכנית האימונים, אך שוב, ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית.

החוקרים כותבים כי לאור הממצאים, על רופאים ופיזיותרפיסטים לבחון מחדש את אופן הטיפול בפציעות צליפת שוט.

Lancet 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן