כיצד ניתן לקבוע אם כאבי כתף נובעים ממחלה של מסובבי הכתף? (JAMA)

מתוצאות סקירה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי תוצאה חיובית במבחן Painful Arc Test ובמבחן External Rotation Resistance Test בחולה עם כאב בכתף, מעידה על סבירות גבוהה למחלה של שרירי מסובבי הכתף (Rotator Cuff Disease). תוצאה חיובית במבחן Lag Test משמעה קרע בעובי מלא.

החוקרים ערכו את המחקר במטרה לזהות את הממצאים המהימנים ביותר בבדיקה הגופנית, המתאימים לאבחנה של מחלה של מסובבי הכתף.

הסקירה כללה מחקרים עם חולים שהופנו לרופא מומחה (אורתופד, ריאומטולוג או מומחה לרפואת ספורט) להערכה בשל כאבי כתף. כתוצאה מכך, השכיחות של מחלה של מסובבי הכתף הייתה גבוהה (33%-81%), בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (2.8-15%).

מבין מבחני הכוח, תוצאה חיובית בעת סיבוב חיצוני וסיבוב פנימי במבחן Lag Test לוותה בסבירות הגבוהה ביותר לקרע בעובי מלא (יחס סבירות של 7.2 ו-5.6, בהתאמה).

עם יחס סבירות של 3.3, תוצאה חיובית במבחן Drop Arm עשויה לסייע בזיהוי חולים עם מחלה של מסובבי הכתף, עוד שתוצאה תקינה בסיבוב פנימי במבחן Lag Test עשויה לזהות באופן מהימן את החולים ללא קרע בעובי מלא (יחס סבירות של 0.04).

החוקרים כותבים כי חסרים נתונים מתנאי טיפול ראשוני בכדי שניתן יהיה לקבוע כי מדובר באבחנה של מחלה של מסובבי הכתף בחולים עם כאבי כתף. הם מזהירים כי מאחר ומומחים ערכו את כל התרגילים הקליניים למחלה של מסובבי הכתף בכל המחקרים שנכללו בסקירה, ללא ממצא שנבחן בלמעלה משלושה מחקרים, לא ברור אם ניתן להכליל את הממצאים על אוכלוסיות אחרות.

כמו כן, לא ברור אם לבדיקות הנערכות ע”י רופא המשפחה יהיו תוצאות דומות לבדיקות הנערכות ע”י רופאים מומחים, מאחר וההבדלים עשויים להיות מיוחסים ליכולת של הבודק ולא רק לאוכלוסיית החולים. עם זאת, החוקרים מאמינים כי ניתן להשתפר בביצוע הבדיקות ע”י רופא המשפחה.

החוקרים מציעים גישה של מבחני הפקת כאב, מבחני כוח ומבחנים משולבי, המספקים מסגרת להערכת הממצאים בבדיקה הגופנית ולפירוש התוצאות.

JAMA 2013;310:837-847

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן