הערכת תוצאות טיפול בשילוב Oxycodone עם Naloxone בשחרור-ממושך (Adv Ther.)

בכתב העת Advances in Therapy מדווחים חוקרים כי טיפול משולב ב-Oxycodone עם Naloxone בשחרור-ממושך נמצא יעיל ונסבל היטב לטיפול בכאב כרוני בדרגה בינונית-עד-חמורה, בחולים עם עצירות, עם שיכוך כאב והקלה בהפרעה בתפקוד המעי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אופיואידים כנגד כאב בעוצמה בינונית-עד-חמורה על-רקע ממאירות או עקב סיבות אחרות, מלווה בהפרעה בתפקוד המעי המובילה לעצירות; תופעה זו דורשת לעיתים קרובות הפחתת מינון או הפסקת טיפול. טיפול משולב באגוניסט/אנטגוניסט לאופיואידים עשוי להשיב את תפקוד מערכת העיכול למצב התקין. טיפול בשילוב Oxycodone ו-Naloxone במינון-קבוע ושחרור-ממושך פותח והיעילות הוכחה במחקרים בשלב 3.

המחקר הרטרוספקטיבי, תצפיתי, נמשך חודשיים ובחן את היעילות והבטיחות של הטיפול המשולב בשחרור-ממושך בחולים ללא גידולים ממאירים עם עצירות וכאב כרוני, למרות טיפול לשיכוך כאבים; החוקרים ערכו ניתוח ספציפי בחולים שקיבלו בעבר טיפול באופיואידים ובאלו שלא קיבלו מעולם טיפול בתכשירים אלו, ובתתי-קבוצות שונות לפי גיל החולים. התועלת נבחנה לפי עוצמת הכאב, תפקוד המעי, מינון יעיל של הטיפול המשולב, מדד PGIC (Patient’s Global Impression of Change), טיפול הצלה באקמול ושימוש במשלשלים.

מבין 1,051 חולים שהחלו בטיפול המשולב (32% גברים, גיל ממוצע של 67 שנים, 53.9% שלא קיבלו טיפול קודם באופיואידים), 1,012 השלימו חודשיים של טיפול. החוקרים מצאו כי הטיפול המשולב לווה בירידה משמעותית בעוצמת הכאב (p<0.001), ירידה בצורך בטיפול הצלה באקמול (p<0.001), עם שיפור בולט מאוד או שיפור בולט במדדי PGIC ב-84% מהחולים. עוד חלה ירידה משמעותית בעצירות למרות הפחתת שימוש במשלשלים.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר עקב הטיפול כללו ישנוניות (2%), סחרחורות (1.1%) ובלבול (1.0%). הבדלים קליניים בתוצאי הסיום זוהו בין חולים שלא קיבלו טיפול קודם באופיואידים ובין חולים שטופלו בעבר באופיואידים, ובין קבוצות גילאים שונות, אך התועלת הייתה דומה לאוכלוסייה בכללותה.

התועלת העקבית בתתי-קבוצות שונות מספקת הנחיה לטיפול יומי להקלה על כאב כרוני, במצבים בהם אפשרויות הטיפול הן מוגבלות לאור הפרעה בתפקוד המעי, ללא תלות בגיל החולה או בטיפול תרופתי קודם.

Adv Ther. 2013 Jan;30(1):41-59

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן