הנחיות חדשות לטיפול בנקעי קרסול (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-National Athletic Trainer’s Association)

הנחיות חדשות לטיפול ומניעת נקעים בקרסול בספורטאים ממליצות על מתן טיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) בשלב מוקדם לאחר הפציעה, שיקום תפקודי במקום אימוביליזציה במקרים של נקעים בדרגה I ו-II ותמיכה מניעתית לקרסול לספורטאים עם היסטוריה של נקעי קרסול קודמים.

המלצה זו נתמכת בעדויות בדרגה A או B ומופיעה בסדרת ההנחיות החדשות, שפורסמו בכנס השנתי מטעם ה-National Athletic Trainer’s Association. פאנל המומחים שניסח את ההנחיות קורא לרופאים להקפיד על המלצות אלו.

למניעת הפציעה, על ספורטאים, בעיקר אלו בסיכון גבוה, לקחת חלק בתכנית בת שלושה חודשים ומעלה שנועדה לשפר את שיווי המשקל והתפקוד הנוירו-מוסקולארי, המלצה נוספת הנתמכת בעדויות בדרגה A.

אימוני שיווי משקל, בהם הספורטאים עומדים על רגל אחת, עומדים על משטח ספוג או קופצים על-רגל אחת על טרמפולינה, לדוגמא, מפחיתים את הסיכון לפציעות, המלצה עם עדויות בדרגה A.

המלצות אחרות בדרגה A או B כוללות:

·         בדיקות מיוחדות דוגמת מגירה קדמית ומבחן Inversion Talar Tilt Test הן בעלות דיוק אבחנתי רב יותר חמישה ימים לאחר הפציעה, בהשוואה ליומיים לאחר הפציעה (עדויות בדרגה B).

·         Ottawa Ankle Rules מהווים כלי תקף להערכת הצורך בצילומי רנטגן (עדויות בדרגה A).

·         בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית מזהה באופן מהימן קרעים חדים ברצועה ה-Anterior Talofibular Ligament ו-Calcaneofibular Ligament (עדויות בדרגה B). בהשוואה לבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, אולטרה-סאונד אבחנתי מסייע אך פחות מדויק ורגיש (עדויות בדרגה B).

·         ארתרוגרפיה וטנוגרפיה הן פחות מדויקות מבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית וטומוגרפיה ממוחשבת, בעיקר כאשר מבוצעות 48 שעות לאחר פציעה ברצועות לטארליות.

·         לאחר טראומה חדה, לבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית סגוליות ורגישות גבוהות, עם דיוק רב בקביעת דרגת הנזק לרצועות הסינדוסמוטיות של הקרסול (עדויות בדרגה B).

·         מומלץ למנוע ניידות של נקעים בדרגה III למשך לפחות עשרה ימים סד או גבס מתחת לברך ולאחר מכן להתחיל בתרגילי אימון מבוקרים.

·         השיקום יכלול חיזוק של השרירים הסמוכים, תרגילי גמישות וטווח תנועה (עדויות בדרגה B).

·         תרגילי שיווי משקל יבוצעו לאורך השיקום והמעקב אחר נקעי קרסול, להפחתת שיעור הפציעות החוזרות (עדויות בדרגה A).

·         לפני שהחולה שב לפעילויות ספורט ספציפיות, רמת התפקוד של הגפה הפצועה צריכה לעמוד על לפחות 80% מהגפה הלא-פצועה (עדויות בדרגה B).

המלצות אלו מהוות את העדויות המקיפות ביותר לטיפול בנקעי קרסול.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-National Athletic Trainer’s Association

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן