תרגילי מודעות וקשב להפחתת הדחק עקב מחלות ריאומטיות (Ann Rheum Dis.)

ממחקר חדש עולה כי תרגילי מודעות וקשב (Mindfulness Therapy) הביאו להקלה משמעותית וממושכת לחולים עם מחלות מפרקים ריאומטיות, כולל דלקת מפרקים שגרונית, Ankylosing Spondylitis ו-Psoriatic Arthritis. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

תרגילי מודעות וקשב מהווים אחד משבעת הגורמים הבודהיסטים להארה; החוקרים שיערו כי תרגילים אלו עשויים לסייע לחולים להתמודד עם כאבי מפרקים כרוניים.

מדגם המחקר כלל 36 חולים שחולקו באקראי לקבוצת התערבות עם תרגילי מודעות וקשב, שהתמקדו בחוויה של הרגע הנוכחי. התרגילים נערכו בעשרה מפגשים קבוצתיים, במהלך 15 שבועות; פגישה מרוכזת נוספת נערכה שישה חודשים לאחר תום ההתערבות. 35 המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול סטנדרטי עם דיסק של תרגילי מודעות לשימוש לפי רצונם.  בסה”כ, 67 משתתפים השלימו את המחקר.

תרגילי המודעות, שהיו חלק מתכנית VTP (Vitality Training Program), עודדו את החולים להיות מודעים ולהתרכז ברגשותיהם,מחשבותיהם וההתנסויות של גופם, כולל כאב, ללא ניסיון לשפוט או להימנע מהם. למשתתפים ניתנו גם תרגילים יצירתיים, דוגמת דמיון מודרך, מוזיקה וציור, והם חלקו את החוויות שלהם עם יתר חברי הקבוצה.

החוקרים התבססו על מדדים תקפים להערכת רמות דחק, יכולות התמודדות ואיזון תסמינים, כולל כאב ועייפות. ההערכות נערכו מיד לאחר השלמת 10 המפגשים ושוב לאחר 12 חודשים.

מספר המשתתפים עם רמת דחק של מעל 23 לפי שאלון General Health Questionnaire ירד מ-13 בתחילת המחקר ל-2 , שנה לאחר תום המפגשים.

החוקרים מדווחים על ירידה ברורה במדדי עייפות בקבוצת ההתערבות, אך לא בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות, השיפור בעייפות גדל מהרמות לאחר הטיפול ועד למעקב לאחר 12 חודשים, אך בקבוצת הביקורת נותר ללא שינוי מתחילת המחקר.

השיפור הממושך מעיד כי ייתכן והמשתתפים שילבו חלק מתרגילי המודעות והקשב לחיי היומיום שלהם, וכי גישות אלו חיזקו את יכולתם להגיב לחוויות שלהם באופן גמיש יותר.

החוקרים כותבים כי הממצא המעניין ביותר הוא המצב בטווח הארוך, כאשר חלה עליה בגודל ההשפעה לאחר 12 חודשים. השפעות התערבויות פסיכולוגיות אחרות לרוב קטנות ואף פוחתות עם הזמן.

Ann Rheum Dis. Published online December 20, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן