מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של כתב העת American Journal of Sports Medicine עולה כי הזרקות תוך מפרקיות של חומרי הרדמה מקומיים עשויות לפגוע בסחוס המפרק, במיוחד כאשר מדובר בהזרקות לאורך זמן ובמינון גבוה.
מחקרים מדעיים הדגימו לאחרונה כי לחומרי הרדמה מקומיים השפעה רעילה על מפרקים הן בבני אדם והן בחיות. במספר קבוצות תואר מצב של הרס סחוס, chondrolysis , בהקשר של הזרקה ממושכת של חומר הרדמה מקומי במפרק באמצעות משאבה.
במחקר זה סקרו החוקרים את הספרות הקיימת אודות קשר בין חומרי הרדמה מקומיים לבין רעילות למפרק, ובאופן מיוחד הרס מפרק. החוקרים מצאו כי חומרי הרדמה מקומיים, כגון Bupivacaine (מרקאין), Lidocaine (עזרקאין), Ropivacaine (נרופין) הינם רעילים לסחוס המפרק האנושי בהערכה in vitro , אם כי Ropivacaine פחות מהאחרים.
הנתונים מדגימים כי קיים סיכון גבוה יותר להרס סחוס בהנתן חשיפה ארוכה יותר לריכוזים גבוהים יותר של חומרי הרדמה מקומיים, למשל בצורה של משאבה, בהשוואה להזרקות בודדות. אמנם, שינויים מאוחרים, תאיים ומטבוליים, הודגמו גם לאחר הזרקה בודדת של Bupivacaine במודלים של חיות. איבוד המטריקס של הסחוס מוביל בהמשך למוות תאי סחוס נוספים. מחקרים מסויימים מציגים השערה כי ה-pH של חומרי ההרדמה והחומרים הנוספים בתמיסה עשויים להשפיע גם הם על הרעילות למפרק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להתייחס להזרקת חומרי הרדמה מקומיים לתוך מפרקים בזהירות, במיוחד להזרקה ממושכת של Bupivacaine ו-Lidocaine בריכוזים גבוהים במפרקים עם סחוס פגוע. יש מקום להמשיך ולחקור את ההשפעות של הזרקה תוך מפרקית חד פעמית של חומרי הרדמה מקומיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!