חולים עם כאבי חזה לא קרדיאלים (NCCP – non-cardiac chest pain) ידועים כקשים לטיפול, אך ממחקר בריטי חדש, שפורסם במהדורת מאי של Gut, עולה כי היפנוזה גורמת להקלה משמעותית בכאב ומשפרת את תחושת הרווחה הכללית של החולים.

המכניזם הגורם ל-NCCP אינו ידוע, והחולים החרדים בנוגע למצבם משתמשים במשאבי שירותי רפואה רבים יותר בהשוואה לחולי מחלת לב אוטנטית. על פי המחקר החדש, חולי NCCP רבים נשארים סימפטומטים גם לאחר טיפול בנוגדי חרדה ובמעכבי משאבת פרוטון.

בעבר הוכיחו, שהפרעות גסטרו-אינטסטינליות תפקודיות, כגון תסמונת המעי הרגיז ודיספפסיה תפקודית, מגיבים היטב לטיפול באמצעות היפנוזה.

בהתבסס על הצלחה זו, בחנו החוקרים טיפול באמצעות היפנוזה בחולים עם כאב חזה דמוי אנגינה, אשר תוצאות בדיקת האנגיוגרפיה הקורונרית שלהם היו תקינות ושללו להם ריפלוקס ושטי בעזרת מוניטור PH של 24 שעות. המחקר כלל 28 נבדקים, שחולקו רנדומלית לקבלת טיפול באמצעות היפנוזה או לקבלת פלצבו וטיפול של הקשבה תמיכתית. שתי ההתערבויות ניתנו ב-12 מפגשים של חצי שעה כל מפגש במשך 17 שבועות.

ההיפנוזה החלה עם חינוך הנבדקים לייחס את הסימפטומים שלהם להפרעות בתנועתיות, להפרעות בתחושה הויסרלית ולסטרס. אז, לאחר הרפיית שרירים פרוגרסיבית, החלו להתמקד בחזה, התמקדו סביב נרמול תפקוד תנועתיות הושט ורגישות תוך שימוש בטכניקות של התניה ודימויים. יועץ לחולים להתאמן בטכניקות אלה על בסיס יומי.

ל- 80% מהחולים בקבוצת ההיפנוזה היה שיפור מוחלט או בינוני בכאבי החזה בהשוואה ל-23% בקבוצת הפלצבו (p = 0.008), כמו כן, דווחו שיפורים דומים ברווחה הכללית ע”י 73% ו-23% בהתאמה (p = 0.023).

היפנוזה נקשרה גם לירידה משמעותית גדולה יותר בחומרת הכאבים, שהוערכו על ידי סקלה אנלוגית לינארית וירידה בשימוש בתרופות, בנוסף הייתה גם ירידה בתדירות הכאב. יש לציין כי לשתי הקבוצות היו רמות חרדה ודיכאון דומות.

למרות שטיפול באמצעות היפנוזה יכול להיות יקר, הוא בעל חיסכון בעלויות לטווח הארוך על ידי ירידה בייעוצים רפואיים, בבדיקות ובשימוש בתרופות.

בגלל שמחקר זה קטן, יש לערוך מחקרים נוספים, אך הומלץ על קריטריוני כניסה למחקר פחות נוקשים, כגון ECG שלילי במבחן מאמץ וחוסר תגובה למעכבי משאבת פרוטון.

לידיעה במדסקייפ