נמצא כי כריתת רחם קשורה לעלייה של 9% בסיכון לשבץ, בעוד כריתת שחלות דו־צדדית מעלה את הסיכון ב־13%. שילוב שני הניתוחים – כריתת רחם וכריתת שחלות דו־צדדית – נמצא קשור לעלייה משמעותית אף יותר, של 51%, בסיכון לשבץ. נתוני סקר NHANES, שכללו 21,240 נשים עם מעקב חציוני של 8.3 שנים, אישרו את הממצאים והדגישו את הסיכון המוגבר.

המחקר התבסס על נתוני NHANES משנת 1999 ועד 2018, וזאת עם 15 מחקרי עוקבה נוספים שאותרו בספרות. בניתוח נכללו נשים רבות שנצפו לאורך שנים, כאשר בסך הכול תועדו 193 מקרי מוות משבץ מוחי. החוקרים השתמשו במודל רגרסיה של Cox עם התאמות לדגימה רב־שלבית, מה שאפשר הערכה מייצגת של כלל אוכלוסיית הנשים בארצות הברית.

הממצאים מצביעים באופן עקבי על כך שנשים שעברו רק כריתת רחם של שילוב של כריתת רחם וכריתת שחלות דו־צדדית מצויות בסיכון מוגבר לשבץ בהשוואה לנשים שלא עברו ניתוחים אלו. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים פרוספקטיביים בהיקף גדול יותר ובמעקב ממושך על מנת להבהיר את תרומת סוג השב גיל בעת הניתוח, טכניקת הניתוח ומצב גיל המעבר לקשר שנמצא בין ניתוחים אלה לבין הסיכון לשבץ.

למאמר

ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית.