טיפול ב-Romosozumab משפר מדדי מסת וחוזק עצם בעמוד-שדרה מותני טוב יותר מ-Alendronate בנשים לאחר-מנופאוזה (J Bone Miner Res)

מעדויות חדשות שפורסמו בכתב העת Journal of Bone Mineral and Research עולה כי טיפול ב- Romosozumab (אבניטי) מוביל לשיפור גדול יותר מ-Alendronate (פוסאלאן) במדדי מסת עצם וחוזק עצם בנשים לאחר-מנופאוזה.

מחקר ARCH הראה כי טיפול במשך שנה אחת ב- Romosozumab ולאחריו Alendronate הוביל לשיפור גדול יותר בצפיפות העצם האזורית וירידה גדולה יותר בסיכון לשברים, בהשוואה לטיפול ב-Alendronate בלבד. קיימת קורלציה בין צפיפות העצם האזורית ובין חוזק העצם, אך אינה מספקת מידע מלא על חוזק העצם.

החוקרים השלימו בדיקת QCT (Quantitative Computed Tomography) ו-FEA (Finite Element Analysis) להערכת שינויים בנפח צפיפות העצם בעמוד-שדרה מותני, נפח העצם, תכולת מינראלים בעצם וחוזק העצם עם Romosozumab לעומת Alendronate בתת-קבוצה של נשים ממחקר ARCH.

במחקר ARCH, 4,093 נשי לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס חמורה קיבלו פעם בחודש זריקה תת-עורית של Romosozumab במינון 210 מ”ג, או טיפול פומי שבועי ב-Alendronate במינון 70 מ”ג, למשך שנה אחת, לאחריו ניתן טיפול בתווית-פתוחה ב-Alendronate במינון 70 מ”ג למשך לפחות 12 חודשים.  מבין אלו, 90 נשים (49 מזרוע הטיפול ב- Romosozumab ו-41 נשים מזרוע הטיפול ב-Alendronate) לקחו חלק בתת-מחקר הנוכחי עם הדמיית QCT/FEA.

בדיקת QCT בוצעו בתחילת המחקר ולאחר 6, 12 ו-24 ודשים להערכת שינויים במדדי עצם שונים.

בהשוואה ל-Alendronate, הטיפול ב- Romosozumab הוביל לשיפור גדול יותר בנפח צפיפות עצם ותכולת עצם טרבקולרית, קורטיקאלית ואינטגראלית לאחר 6 ו-12 חודשים, כאשר היתרון נותר לאחר מעבר ל-Alendronate לשנה נוספת. שיפורים אלו לוו בעליה גדולה יותר משמעותית בחוזק העצם לפי FEA (p<0.001 בכל נקודות הזמן).

עיקר יצירת עצם חדשה תואר במדור הקורטיקאלי, כאשר עם Romosozumab תועדה עליה אבסולוטית גדולה יותר בתכולת המינראלים של העצם, בהשוואה ל-Alendronate (p<0.001 בכל נקודות הזמן).

לסיכום, טיפול ב- Romosozumab הוביל לשיפור משמעותי במדדי מסת וחוזק העצם בעמוד-שדרה מותני, בהשוואה ל-Alendronate. ממצאי המחקר תומכים בירידה גדולה יותר בסיכון לשברי חוליות עם טיפול ב- Romosozumab לעומת Alendronate במחקר ARCH ומספקים מידע אודות הגורמים המבניים העומדים בבסיס ההבדלים הללו.

J Bone Miner Res. 2021 Jun 30

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן