טיפול באקלסטה מעלה צפיפות עצם בקשישים ללא הפחתת סיכון לשברים (JAMA Intern Med)

עירוי יחיד של Zoledronic Acid (אקלסטה) במינון 5 מ”ג עשוי להביא לשיפור צפיפות המינראלים של העצם במהלך תקופה של שנתיים בנשים קשישות ותשושות עם אוסטיאופורוזיס, השוהות במוסדות סיעודיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת JAMA Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי 85% מהקשישים במוסדות סובלים מאוסטיאופורוזיס ושברי עצמות גבוהים פי 8-9 בהשוואה לקשישים בקהילה. למרות זאת, מרבית החולים הללו אינם מטופלים ואינם נכללים במחקרים להערכת אוסטיאופורוזיס. כעת הם ביקשו לקבוע את היעילות והבטיחות של אקלסטה לטיפול באוסטיאופורוזיס בנשים קשישות ותשושות במוסדות לטיפול ארוך-טווח.

מדובר במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, בן שנתיים, שנערך בין דצמבר 2007 ועד מרץ 20012. מדגם המחקר כלל 171 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם אוסטיאופורוזיס, כולל נשים עם ליקוי קוגניטיבי, חוסר-ניידות ומחלות רקע רבות, שהתגוררו במוסדות סיעודיים.

ההתערבות כללה מתן חד-פעמי של אקלסטה או פלסבו, שניתנו דרך הוריד, בשילוב עם תוספי סידן וויטמין D. התוצא העיקרי היה צפיפות המינראלים של העצם בירך ובעמוד השדרה לאחר 12 ו-24 חודשים, כמו גם פרופיל תופעות הלוואי.

מהנתונים עולה כי בתחילת המחקר לא היו הבדלים בגיל, צפיפות העצם או מצב תפקודי או קוגניטיבי בין הקבוצות, אך בקבוצת ההתערבות נכללו יותר נשים תשושות בתפקודן, עם היסטוריה נפילות, סוכרת וטיפול בנוגדי-פרכוס. החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות צפיפות המינראלים של העצם של 87% מהמשתתפות לאחר 12 חודשים ו-73% לאחר 24 חודשים. השינוי הממוצע בצפיפות העצם היה גדול יותר בקבוצת ההתערבות: 3.2 ו-3.9 נקודות אחוז בכלל ירך לאחר 12 ו-24 חודשים, בהתאמה, ו-1.8 ו-3.6 נקודות אחוז בעמוד השדרה.

שיעורי השברים בקבוצת הטיפול ובקבוצת הפלסבו עמדו על 20% ו-16%, בהתאמה (יחס סיכויים של 1.300); שיעורי התמותה עמדו על 16% ו-13% (יחס סיכויים של 1.24). הקבוצות לא היו שונות בשיעור המשתתפים עם נפילה יחידה (28% לעומת 24%, p=0.52), אך שכיחות נפילות מרובות הייתה גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות (49% לעומת 35%, יחס סיכויים של 1.83, p=0.047); עם זאת, הבדל זה לא היה עוד מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לתשישות בתחילת המחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקבוצה זו של נשים קשישות ותשושות עם אוסטיאופורוזיס, מנה אחת של אקלסטה הביאה לשיפור צפיפות העצם לאחר שנתיים. החשיבות הקלינית של העליה הלא-משמעותית בשיעורי השברים והתמותה בקבוצת הטיפול דורשת מחקרים נוספים. מאחר ולא ידוע אם טיפול זה מפחית את הסיכון לשברים באוכלוסיה זו, בטרם המלצה על שינוי בהנחיות יש להשלים מחקרים נוספים.

JAMA Intern Med. Published online April 13, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן