עירוי יחיד של Zoledronic Acid (אקלסטה) במינון 5 מ”ג עשוי להביא לשיפור צפיפות המינראלים של העצם במהלך תקופה של שנתיים בנשים קשישות ותשושות עם אוסטיאופורוזיס, השוהות במוסדות סיעודיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת JAMA Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי 85% מהקשישים במוסדות סובלים מאוסטיאופורוזיס ושברי עצמות גבוהים פי 8-9 בהשוואה לקשישים בקהילה. למרות זאת, מרבית החולים הללו אינם מטופלים ואינם נכללים במחקרים להערכת אוסטיאופורוזיס. כעת הם ביקשו לקבוע את היעילות והבטיחות של אקלסטה לטיפול באוסטיאופורוזיס בנשים קשישות ותשושות במוסדות לטיפול ארוך-טווח.
מדובר במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, בן שנתיים, שנערך בין דצמבר 2007 ועד מרץ 20012. מדגם המחקר כלל 171 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם אוסטיאופורוזיס, כולל נשים עם ליקוי קוגניטיבי, חוסר-ניידות ומחלות רקע רבות, שהתגוררו במוסדות סיעודיים.
ההתערבות כללה מתן חד-פעמי של אקלסטה או פלסבו, שניתנו דרך הוריד, בשילוב עם תוספי סידן וויטמין D. התוצא העיקרי היה צפיפות המינראלים של העצם בירך ובעמוד השדרה לאחר 12 ו-24 חודשים, כמו גם פרופיל תופעות הלוואי.
מהנתונים עולה כי בתחילת המחקר לא היו הבדלים בגיל, צפיפות העצם או מצב תפקודי או קוגניטיבי בין הקבוצות, אך בקבוצת ההתערבות נכללו יותר נשים תשושות בתפקודן, עם היסטוריה נפילות, סוכרת וטיפול בנוגדי-פרכוס. החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות צפיפות המינראלים של העצם של 87% מהמשתתפות לאחר 12 חודשים ו-73% לאחר 24 חודשים. השינוי הממוצע בצפיפות העצם היה גדול יותר בקבוצת ההתערבות: 3.2 ו-3.9 נקודות אחוז בכלל ירך לאחר 12 ו-24 חודשים, בהתאמה, ו-1.8 ו-3.6 נקודות אחוז בעמוד השדרה.
שיעורי השברים בקבוצת הטיפול ובקבוצת הפלסבו עמדו על 20% ו-16%, בהתאמה (יחס סיכויים של 1.300); שיעורי התמותה עמדו על 16% ו-13% (יחס סיכויים של 1.24). הקבוצות לא היו שונות בשיעור המשתתפים עם נפילה יחידה (28% לעומת 24%, p=0.52), אך שכיחות נפילות מרובות הייתה גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות (49% לעומת 35%, יחס סיכויים של 1.83, p=0.047); עם זאת, הבדל זה לא היה עוד מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לתשישות בתחילת המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקבוצה זו של נשים קשישות ותשושות עם אוסטיאופורוזיס, מנה אחת של אקלסטה הביאה לשיפור צפיפות העצם לאחר שנתיים. החשיבות הקלינית של העליה הלא-משמעותית בשיעורי השברים והתמותה בקבוצת הטיפול דורשת מחקרים נוספים. מאחר ולא ידוע אם טיפול זה מפחית את הסיכון לשברים באוכלוסיה זו, בטרם המלצה על שינוי בהנחיות יש להשלים מחקרים נוספים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!