עליה בשימוש במשככי כאבים לאחר ניתוח מפרק בחולים עם אוסטיאוארתריטיס (Arthritis Res Ther)

במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמים עשויים לנבא המשך שימוש במשככי כאבים שנה לאחר ניתוח להחלפת מפרק, כאשר המנבאים המשמעותיים ביותר כללו השמנה ושימוש במשככי כאבים טרם ההתערבות הניתוחית.

מטרת המחקר הייתה לזהות גורמי סיכון לשימוש מוגבר באופיואידים ומשככי כאבים אחרים שנה אחת לאחר ניתוח להחלפת מפרק ולהתמקד במחלות רקע וגורמים הקשורים בניתוח.

מדגם המחקר כלל את כל החולים לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך בשל אוסטיאוארתריטיס בין השנים 2002-2013. החוקרים אספו נתוני ניפוק מרשמים לטיפול בפראצטמול, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים ואופיואידים.

מבין 6,238 חולים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך ו-7,501 חולים לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך, 3,591 חולים (26.1%) עדיין נטלו משככי כאבים שנה לאחר הניתוח. גורמים מנבאים משמעותיים של שימוש במשככי כאבים כללו גיל בטווח 65-74.9 שנים (בהשוואה לגיל מתחת ל-65 שנים), עם יחס סיכון של 1.1 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.2); גיל מעל 75 שנים (יחס סיכון של 1.2, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.3), מגדר נקבי (יחס סיכון של 1.2, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.3), מדד מסת גוף בטווח 30-34.9 ק”ג למטר בריבוע (בהשוואה למדד מסת גוף קטן מ-25 ק”ג למטר בריבוע, יחס סיכון של 1.1, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.2) או מעל 35 ק”ג למטר בריבוע (יחס סיכון של 1.4, רווח בר-סמך 95% של 1.3-1.6) ומספר גדול יותר של מחלות רקע (יחס סיכון של 1.2, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.4).

סוכרת ומחלות רקע אחרות לא זוהו כגורמים מנבאים משמעותיים. מבין יתר הגורמים הקליניים, שימוש קדם ניתוחי במשככי כאבים (יחס סיכון של 2.6, רווח בר-סמך 95% של 2.5-2.8) וניתוח ברך (יחס סיכון של 1.2,  רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.3) ניבאו המשך שימוש במשככי כאבים, בעוד שניתוח בו-זמני להחלפת שני מפרקי הברכיים, בהשוואה לפרוצדורה חד-צדדית זוהה כגורם מגן (יחס סיכון של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.77-0.96).

ממצאי המחקר העידו על קשר בין שימוש באופיואידים ובין השמנה, מדד CCI (Charlson Comorbidity Index) גבוה יותר, אפילפסיה, ניתוח ברך לעומת ירך, ניתוח ברך חד-צדדי לעומת דו-צדדי, החלפת ברך מלאה לעומת החלפת מדור אחד ושימוש טרם הניתוח במשככי כאבים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השמנת-יתר ושימוש טרם הניתוח במשככי כאבים הינם הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של שימוש מוגבר במשככי כאבים לאחר-ניתוח.

Arthritis Res Ther 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן