ע”פ אנליזה של שני מחקרים שבחנו נטיפול באמצעות duloxetine (סימבלתה) במטופלים עם אוסטיאוארתריטיס (OA) בברך המתפרסמת ב-BMC Musculoskelet Disord
נמצא שהטיפול יעיל ונסבל היטב הן באוכלוסיה מבוגרת והן בצעירה יותר.
ברקע מציינים החוקרים כי OA בברך נפוץ במטופלים קשישים ופוגע באיכות החיים של הסובלים. מטופלים מבוגרים יותר נמצאים גם בסיכון גדול יותר לתופעות לוואי בשל שינויים הקשורים בגיל בפיסיולוגיה אשר משפיעה על הפיזור והמטבוליזם והתגובה לטיפול.
אנליזות אלה בחנו את היעילות והבטיחות של מטופלים מבוגרים (מעל גיל 65) בהשוואה לצעירים יותר אשר טופלו בדולוקסטין במסגרת הטיפול ב-OA של הברך.
הניתוח שנעשה הוא אנליזה פוסט הוק של שני מחקרים בני 13 שבועות מעקב, שבהם המטופלים חולקו באופן אקראי לדולוקסטין 60 מ”ג ליום או פלצבו.
בשני המחקרים ניתן היה לבצע שינוי במינונים לאחר 7 שבועות. במחקר אחד בוצעה רנדומיזציה נוספת לטיפול ב-60 מ”ג ליום או מינון מוגבר של 120 מ”ג, ובמחקר השני הטיטרציה למינון הגבוה יותר של ה-120 מ”ג/יום נעשתה רק במקרים שבהם לא הייתה תגובה מספקת למינון הראשוני (בדומה ל”חיים האמיתיים”).
בכל האנליזות המטופלים נותחו לפי קבוצות גיל של מעל 65 ובין 40-64 . היעילות הכוללת והבטיחות של דולוקסטין מול פלציבו נמדדו מנתונים נצברים משני המחקרים, בכל רמות המינונים של דולוקסטין.
אנליזות של הבטיחות כללו שיעורי הפסקת טיפול, תופעות לוואי חריגות, ותופעות לוואי רציניות. לצורך בחינת האפקט של העלאת המינון באלו שלא הגיבו, רק נתוני המחקר השני נלקחו בחשבון. זרועות הטיפול באנליזה הוגדרו פוסט הוק וכללו: פלציבו, דולוקסטין 60 מ”ג/יום, ודולוקסטין 60/120 מ”ג ליום.
נמצא שבסוף המחקר, המטופלים בכל קבוצת גיל אשר טופלו בדולוקסטין בהשוואה לפלציבו השיגו שיפור מובהק גדול יותר בכאב (p<.05) , ולא היה הבדל מובהק במידת השיפור בין שתי קבוצות הטיפול (p=.72).
העלאת המינון ל-120 מ”ג לאלו שלא הגיבו היטב למינון הראשוני לא נמצאה כמשיגה שיפור משמעותי.
מבין תופעות הלוואי, רק סחרחורת הייתה בשיעור מובהק גדול יותר בקבוצת הדולוקסטין בהשוואה לפלציבו (p=.02) , עם שיעור היארעות גדול יותר מאשר בפלצבו בקבוצת הגיל הצעירה יותר (6.6% לעומת 0.6%, p=.02 ), אך לא בקבוצת הגיל המבוגרת יותר (1% לעומת 3.2% , p=.29 ).
מסקנת החוקרים היא שדולוקסטין נמצא יעיל ונסבל היטב באופן כללי בטיפול בסימפטומים של OA בברך הן באוכלוסיה הקשישה יותר והן באוכלוסיה הצעירה יותר. עם זאת, העלאת המינון ל-120 מ”ג במטופלים שאינם מגיבים לטיפול הראשוני בדולוקסטין לא השיגה תועלת נוספת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!