מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת American Journal of Epidemiology עולה כי קיים קשר בין חשיפה לכימיקלים מסויימים לבין אוסטאוארתריטיס. אולם, בשלב זה לא ניתן להצביע על קשר סיבתי בהכרח.
חומרים רבים הנמצאים בסביבתנו משפיעים על בקרה מטבולית, תהליכי דלקת וגורמים נוספים הקשורים בפתוגנזה של אוסטאוארתריטיס (osteoarthritis OA ). במחקר זה בדקו החוקרים קשר בין חשיפה לחומרים perfluorooctanoate (PFOA) ו-perfluorooctane sulfonate (PFOS) לבין OA בקרב כ-50,000 תושבים של איזור שבו המים מזוהמים על ידי PFOA . שני כימיקלים אלה משמשים בציפויים של מחבתות וסירים. כמו כן, אלה כימיקלים אורגניים קבועים, כלומר הם נשארים בסביבה ובגוף האדם שנים רבות.
המשתתפים מלאו שאלונים רפואיים, כולל מידע אודות אבחנה של OA , וכן נתנו דגימת דם לבדיקת רמות PFOA ו-PFOS וכן סמנים אחרים בדם.
החוקרים מצאו קשר חיובי מובהק בין דיווח של אבחנת OA לבין רמות PFOA בדם (הרבעון הגבוה של רמת PFOA לעומת הרבעון התחתון יחס סיכויים מתוקנן ל 1.3, P עבור המגמה 0.00001), וכן קשר שלילי בין אבחנת OA לבין רמת PFOS בדם (הרבעון הגבוה לעומת הרבעון התחתון יחס סיכויים מתוקנן של 0.8, P עבור המגמה 0.00005). הקשר בין PFOA לבין OA נמצא חזק יותר במשתתפים צעירים יותר וללא השמנת יתר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר בין PFOA ו-PFOS לבין OA נמצא מובהק, אך לא ניתן לדעת האם מדובר בקשר סיבתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!