חוקרים הציגו בכנס השנתי של איגוד הכאב האמריקאי כי טיפול במדבקות מספק הקלה דומה בכאב כמו תרופות אורליות לחולים עם כאב אוסטאוארתריטיס (OA) בברך. המחקר כלל השוואה ראש לראש של מדבקת לידוקאין 5% (לידודרם) או סלקוקסיב (סלברה) 200 מ”ג ליום.

התוצאות הראו כי לאחר 6 שבועות 54% מהחולים שטופלו במדבקות לידוקאין (N=56) ו-62% מהחולים שטופלו בסלברה (N=63) חוו שיפו של 30% או יותר בעוצמת הכאב. ירידה זו נחשבת משמעותית קלינית לסובלים מכאב.

ממצאים אלו מעודדים לחולים הסובלים מכאב בברך אשר מחפשים אלטרנטיבות לתרופות האורליות, אמר ד”ר אלן קיוויץ. כיוון שבטיחות התרופות נמצאת במודעות של אנשים רבים, העובדה שטיפולים לא מערכתיים ל-OA נחקרים הינה מבטיחה לחולים ולרופאים.

OA משפיע על יותר מ-20 מיליון אמריקאים בשנה ויותר מ-7 מיליון ביקורי רופאים ליום. למצבי כאב כרוני לא מטופלים כמו OA השלכות פיזיות, פסיכולוגיות וכספיות על ידי השפעה על תיפקוד יומיומי ואיכות חיים.

בניתוח תוצאות מ-143 מטופלים שחוו כאב OA בברך אחת או בשתיהן במחקר אקראי זה, מצאו כי ירידות משמעותיות קלינית בכאב ציונו בקבוצת לידודרם וסלברה בשבוע 12. במחקר, 71% מהחולים בקבוצת לידודרם (N=24) ו-72% מהחולים בקבוצת סלברה (N=39) חוו שיפור של 30% או יותר בעוצמת הכאב היומי הממוצעת.

שני הטיפולים היו סבילים היטב, כשתופעות הלוואי דווחו ב-8 חולים בכל קבוצה. התופעות הנפוצות ביותר היו גירוד ואדמומיות באזור המדבקה. בנוסף, 3 חולים מקבוצת הלידודרם הפסיקו את המחקר בגלל תופעות לוואי (כאב טיפוסי אחר, לא מטופל). לא היו הפסקות בגלל תופעות לוואי הקשורות לטיפול בקבוצת הסלברה.

עם זאת, בגלל דאגות שעלו לאחרונה בנושא מעכבי COX-2, מממן המחקר הפסיק את המחקר בטרם עת לפני ההגעה למספר המטופלים המקורי של 200. לכן יש לאשר את התוצאות במחקר אקראי נוסף.

זהו המחקר הקליני הראשון המשווה בין מדבקה למעכבי COX-2. התוצאות מעודדות ומייסדות בסיס למחקרים נוספים לאפשרויות לא מערכתיות לטיפול בכאב OA.

לידודרם היא מדבקה אנלגסטית שאושרה ע”י ה-FDA ב-1999 לטיפול בכאב עם post-herpetic neuralgia, מצב כרוני הנובע מנזק עצבי בגלל הרפס. כיוון שזהו טיפול לא מערכתי, קיים סיכון מינימלי לתופעות לוואי ואינטראקציות בין תרופתיות. סלברה היא מעכב COX-2 המתווה לטיפול בדלקת פרקים כולל כאבי OA.

לידיעה בדוקטור’ס גייד