סקירה מערכתית של מידע העולה ממחקרים מעידה כי פעילות אירובית בהליכה ואימוני חיזוק שרירי ה-quadriceps יעילים במידה זהה בהפחתת רמת הכאבים והפרעת התיפקוד בקרב חולים הסובלים מאוסטיאורטריסטיס של מפרקי הברכיים.

עם זאת, מציינים החוקרים, המסקנה עולה מהשוואה לא ישירה בין שתי ההתערבויות, ולכן יש צורך בביצוע השוואות ישירות נוספות בכדי לקבוע את ערכה היחסי של של כל אחת משתיהן.

הממצאים מבוססים על סקירת מחקרים המשווים בין פעילות הליכה ארובית או פעילות חיזוק ה-quadriceps לבין טיפולי ביקורת. 13 מתוך 35 המחקרים שנמצאו התאימו לקרטריוני ההכללה ונמצא בהם מידע המתאים לאנליזה.

מבחינת ההפחתה בכאבים, גודל ההשפעה הכוללת בשל הליכה ארובית, (0.52) לא נמצא שונה משמעותית מגודל ההשפעה שנצפתה בשל אימוני חיזוק ה-quadriceps (כ-0.39). באופן דומה, גודלן של ההשפעות הכוללות בהפחתת הפרעות התיפקוד היה דומה — 0.46 בפעילות הליכה ארובית לעומת 0.32 בפעילות אימון חיזוק ה-quadriceps.

החוקרים מציינים כי למרות שלא נמצאה עליונות חד משמעית של אחת משתי ההתערבויות על-פני השניה, חשוב לציין ששתיהן התגלו כטיפולים יעילים באוסטיאוארטריטיס של הברך.

הם מוסיפים כי דבקות בטיפול היא חזאי גדול של התגובה לפעילות ומכך שתנתן לחולים בחירה בין שתי ההתערבויות היעילות יעלה פוטנציאל לשפר את הדבקות בטיפול ואת תוצאותיו.