תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי הזרקת סטרואידים למפרק ה-carpometacarpal של הבוהן איננה מועילה בחולי אוסטיאוארטריטיס (OA).

החוקרים כותבים כי המיקום המדויק של ההזרקה אל תוך המפרק ב-CMCJ בחולי אוסטיאוארטריטיס אינו מתועד היטב וקיימות עדויות נקודתיות בלבד התומכות בשימוש בטיפול זה. הם מסיפים כי לא קיימים קוים מנחים ספציפיים לצורת טיפול זו, אך האפשרויות המומלצות כוללות שימוש בשילוב של שיכוך כאבים פשוט, פיזיותרפיה של השרירים, וחבישת spica splint יחד עם מתן זריקות תוך-מפרקיות של קורטיקוסטרואידים.

במחקר כפול-סמיות ומבוקר על-ידי פלצבו זה השתתפו 40 חולים הסובלים מ-CMCJ OA סימפטומטי זריקות תוך מפרקיות של 5 מ”ג triamcinolone hexacetonide (כ-0.25mL) או תמיסת מלח 0.9% סטרילית (כ-0.25mL). המשתנים הקליניים היו דומים בשתי קבוצות הטיפול בתחילת המחקר.

התוצאה הראשונית היתה שיפור בדרוג רמת הכאב בסקאלה ויזואלית אנלוגית (VAS) בשיעור של 20% כעבור 24 שבועות, ותוצאות משניות היו קשיחות המפרק, רגישות המפרק וההערכה הכללית של הרופא ושל החולה בשבועות 4, 12, ו-24 לטיפול. הצרות המרווח ב-CMCJ והופעת אוסטיאופיטים בבדיקות רדיוגרפית של היד הוערכו גם כן.

כעבור 24 שבועות, לא הופיע שיפור ברמת הכאב בהתבסס על תוצאות ה-VAS. בשבועות 4, 12 ו-24 לניסוי לא הופיעו הבדלים משמעותים בין קבוצת הטיפול הסטרואידי לקבוצת הפלצבו בערכים הממוצעים של התוצאות המשניות. אולם, בהתבסס על אנליזה שאיננה לפי הפרמטרים, הופיעו בקבוצת הפלצבו שיפורים משמעותים בהערכה הכללית של החולה ושל הרופא בשבועות 4, 12 ו-24 לניסוי ובקבוצת הטיפול הסטרואידי בשבועות 4 ו-12.

מגבלות המחקר כוללות חסר בכוח והפסקת המחקר בשל קשיים בגיוס הנבדקים.

החוקרים כותבים כי לא נמצא יתרון קליני בהזרקת סטרואידים תוך-מפרקית ל-CMCJ במקרי אוסטיאוארטריטיס מדרגת חומרה בינונית עד חמורה, בהשוואה למתן זריקות פלצבו. הם מסכמים כי מחקר עתידי צריך להתמקד בתוצאות הקליניות בעקבות הטיפול הניתן בהופעה הראשונית של הכאב, במסגרת סביבת מתן טיפול העזרה הראשונה.

Ann Rheum Dis. 2004;63:1260-1263

לידיעה במדסקייפ