גורמי סיכון לדימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה (World J Clin Cases)

במאמר שפורסם בכתב העת World Journal of Clinical Cases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוחי עמוד-שדרה הם נמוכים מאוד ומלווים בפרוגנוזה גרועה, כאשר גורמי סיכון אפשריים כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ופגיעה בדורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה הינו סיבוך חמור ונדיר. מטרתם כעת הייתה לבחון את הנטל הכלכלי, המאפיינים הקליניים, גורמי סיכון ומנגנוני התפתחות דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין תחילת שנת 2015 ועד סוף שנת 2022 וכלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר עברו ניתוח עמוד שדרה. החוקרים זיהו חולים עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד שדרה בזמן האשפוז. על-פי סוג ניתוח עמוד שדרה, חולים עם דימום תוך-גולגולתי הותאמו באקראי ביחס 1:5 לביקורות ללא דימום תוך-גולגולתי.

מדגם המחקר כלל 24,472 חולים שעברו ניתוח עמוד שדרה. מבין אלו, שישה חולים (3 גברים ו-3 נשים; גיל ממוצע של 71.3 שנים) אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח איחוי שדרה אחורי, עם שיעורי היארעות של 0.025% (6 מבין 24,472 חולים). הסוג הנפוץ של דימום תוך-גולגולתי היה דימום בצרבלום.

על-פי סוג הניתוח, 30 ביקורות הותאמו באקראי ביחס 1:5 והחוקרים מדווחים על הבדלים מובהקים סטטיסטית בין חולים עם דימום תוך-גולגולתי ובין הביקורות התואמות בגיל (71.33 שנים לעומת 58.39 שנים, p=0.001), היסטוריה של מחלה צרברווסקולארית (50% לעומת 6.7%, p=0.024), פגיעה בדורה של השדרה (50% לעומת 3.3%, p=0.010), הוצאות אשפוז (242,119.1 לעומת 96,290.7, p=0.009) ומדד תפקוד יומיומי בעת השחרור (40.00 לעומת 75.40, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על שכיחות נמוכה של דימום תוך-גולגולתי בחולים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, אם כי הפרוגנוזה במקרים אלו גרועה. גורמי סיכון אפשריים לסיבוך זה כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ונזק לדורה. הם ממליצים להימנע מנזק לשכבת הדורה בזמן התערבות ניתוחית בחולים בסיכון גבוה לדמם תוך-גולגולתי.

World J Clin Cases, Aug 16, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן