שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לפציעות עקב נפילה או תאונות דרכים (מתוך כנס SLEEP 2023)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Associated Professional Sleep Societies עולה כי שינה מופרעת או קצרה מלווה בסיכון מוגבר לחבלה עקב נפילות או תאונות דרכים בקרב מבוגרים בארצות הברית. באלו שישנו עד 4 שעות בלילה ובאלו שהתקשו לשמור על השינה תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לפציעות, בהשוואה לאלו שישנו 7-8 שעות ואלו שלא התקשו לשמור על שינה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין שינה לקויה ובין סיכון מוגבר לפציעות ברות-מניעה. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין סוגים שונים של בעיות שינה ובין סוגים שונים של פציעות וזאת על-סמך נתונים אודות 31,568 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health Interview Survey לשנת 2020.

החוקרים בחנו שלושה סוגי פציעות: עקב נפילות, עקב ספורט ועקב תאונות דרכים וכן בחנו ארבעה תחומים הנוגעים לבריאות השינה בחודש האחרון: כמות שינה, איכות שינה, תחושת רעננות בקימה ונטילת תרופות לשינה.

מהנתונים עולה כי 9% מהמבוגרים חוו פציעה בשלושת החודשים האחרונים. מבין אלו, 47% היו משנית לנפילות, 29% עקב פעילות ספורט ו-6% משנית לתאונות דרכים.

בקרב מבוגרים עם משך שינה קצר מאוד של עד 4 שעות בלילה, אלו עם שינה קצרה של 4-6 שעות בלילה ואלו עם שינה ארוכה של 9 שעות ומעלה בכל לילה תועד סיכון גבוה ב-37%, 15% ו-22% לפציעה, בהתאמה, בהשוואה למבוגרים עם שינה בריאה של 7-8 שעות בלילה.

בקרב מטופלי שהתקשו לשמור על השינה נרשמה עליה של 36% בסיכון לפציעה, בהשוואה לעמיתיהם שלא התקשו לשמור על השינה (p<0.01).

במבוגרים שמעולם לא התעוררו רעננים ואלו שהתעוררו רעננים בחלק מהימים תועדה עליה של 49% ו-36% בסיכון לפציעה, בהתאמה, בהשוואה לאלו שחשו רעננים לאחר השינה.

בקרב אלו שנטלו תרופות לשינה בחלק מהימים נרשמה עליה של 24% בסיכון לפציעה ובאלו שנטלו תרופות כל יום היקף העליה בסיכון עמד על 36%, בהשוואה לאלו שלא נטלו כלל תרופות לשינה (P<0.001).

באשר לסוג הפציעה, בקרב מבוגרים שהתקשו לשמור על השינה בחלק מהימים נרשמה עליה של 22% בסיכון לפציעה עקב נפילות וסיכון גבוה פי 3.5 לפציעות עקב תאונות דרכים, בהשוואה לאלו שלא התקשו לשמור על השינה.

בקרב אלו שנטלו תרופות לשינה במרבית הימים נרשמה עליה של פי 2.4 בסיכון לנפילה, לעומת אלו שלא נטלו כלל תרופות לשינה. בנוסף, במבוגרים שדיווחו על שינה של 9 שעות ומעלה בלילה נרשם סיכון נמוך ב-43% לפציעות עקב ספורט, בהשוואה לאלו שישנו 7-8 שעות בלילה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של משך השינה ואיכות השינה, כאשר לשני המרכיבים הללו ישנה חשיבות רבה מאחר וגם עם הקפדה על שינה של 8 שעות בלילה, במידה ומדובר באיכות שינה גרועה, הסיכון לפציעות עקב ספורט או תאונות דרכים הוא גבוה בעקבות זמני תגובה לקויים.

מתוך כנס SLEEP 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן