במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty מדווחים חוקרים מארצות הברית כי בקרב חולי דיאליזה, שיעורי התמותה חמש שנים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך עומדים על 35%, אם כי לא תועדו שיעורים גבוהים של ניתוחים חוזרים של הירך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע רב אודות תוצאות ניתוח ראשוני להחלפה מלאה של מפרק הירך בחולי דיאליזה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי התמותה ואת שיעורי ההיארעות המצטברים של ניתוחים חוזרים בחולי דיאליזה לאחר החלפה מלאה של מפרק הירך.
מדגם המחקר כלל 24 חולי דיאליזה (גיל ממוצע של 57 שנים, 43% נשים) שעברו 28 ניתוחים להחלפת מפרק הירך בין השנים 2000-2019. הגורם המוביל לדיאליזה היה נפרופתיה סוכרתית (18%). לפני הניתוח, ריכוז קריאטינין הממוצע עמד על 6 מ”ג/ד”ל וקצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 13 מ”ל/דקה.
לאחר חמש שנים, שיעורי ההישרדות עמדו על 65% ושיעורי ההיארעות המצטברים של ניתוח חוזר של מפרק הירך עמדו על 8%. בסך הכול תועדו שלושה ניתוחי ירך חוזרים, מהם שניים בשל התרופפות אספטית של המרכיב הפמוראלי ואחד בשל שבר ונקובר B2. שיעורי ההיארעות המצטברים של ניתוח חוזר מכל סוג עמדו על 19%. תועדו שלושה ניתוחים חוזרים נוספים, כולם כללו שטיפה והטרייה.
בממוצע, ריכוז קריאטינין לאחר הניתוח עמד על 6 מ”ג/ד”ל וקצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 15 מ”ל/דקה.
שנתיים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך, 25% מהחולים עברו בהצלחה השתלת כליה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ניתוחי החלפה מלאה של מפרק הירך מלווים בשיעורי תמותה גבוהים בקרב חולים תחת טיפולי דיאליזה. למרות שהמדדים הכלייתיים נותרו יציבים לאחר הניתוח האורתופדי, רק אחד מכל ארבעה חולים עבר השתלת כליה מוצלחת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!