טיפול במלטונין עשוי לשפר את איכות השינה לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי טיפול במלטונין מוביל לירידה ראשונית באיכות השינה לאחר תיקון ארתרוסקופי של מסובבי הכתף, אך עם שיפור באיכות השינה לאחר 26 שבועות מההתערבות הניתוחית.

במסגרת המחקר נכללו 53 חולים שעברו ניתוח ארתרוסקופי לתיקון ראשוני של מסובבי הכתף, אשר חולקו באקראי לקבלת מלטונין 5 מ”ג שבעה לפני שעת השינה החל מיום הניתוח ולמשך שישה שבועות, או לקבוצת ביקורת שקיבלה הדרכה אודות היגיינת שינה במטרה לישון לפחות שש שעות בכל לילה ולהימנע משתיית קפאין ותנומות בשעות הערב.

המשתתפים במחקר השלימו את מדד PSQI (או Pittsburgh Sleep Quality Index), את מדד American Shoulder and Elbow Surgeons Standardized Shoulder Assessment, מדד SANE (או Single Assessment Numerical Evaluation) ורישומי תרופות לכאב לפני-ניתוח וכן 2, 6, 12, 16 ו-26 שבועות לאחר הניתוח. החולים בזרוע הטיפול במלטונין הקפידו על דיווח אודות ההיענות לטיפול במלטונין.

זרוע הטיפול, כ-30% מהחולים פספסו למעלה משתי מנות של מלטונין בתקופת הטיפול. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו ישנוניות בשעות היום או כאבי ראש.

למרות שלא תוארו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות בהשוואה נקודתית, החוקרים מצאו בקרב חולים בזרוע הביקור תועד שיפור מהיר יותר בתפקוד הכתף, בהשוואה לאלו בזרוע הטיפול במלטונין. עם זאת, עם הזמן, בשתי הקבוצות תועד שיפור משמעותי בתפקוד הכתף. בדומה, בשתי הקבוצות תועד שיפור דומה במדד SANE, אך בקבוצת הביקורת תועד שיפור מהיר יותר, בהשוואה לטיפול במלטונין.

עם זאת, מהערכת מדד PSQI בו ציון נמוך יותר מעיד על איכות שינה טובה יותר, לא תועדו הבדלים משמעותיים עם הדרכה אודות היגיינת שינה, בעוד שבקרב חולים בזרוע הטיפול במלטונין תועדה ירידה ראשונית באיכות השינה, אך עד תום המחקר נרשם שיפור משמעותי באיכות השינה.

מהנתונים המוקדמים עולה כי למלטונין עשויה להיות חשיבות בטיפול לאחר-ניתוח תיקון ארתרוסקופי של מסובבי הכתף.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS

לידיעה ב-Healio

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן