מחקר חדש הדגים קשר מובהק בין נפח המח, כולל ההיפוקמפוס שנפגע בקרב מבוגרים חולי אלצהיימר, לבין כח שרירי הגוף ותנועתם.
המחקר שכלל 38 מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי ועם עדויות ביולוגיות למחלת האלצהיימר, מצא כי ישנו קשר מובהק סטטיסטי בין שיפור בכוח אחיזת היד ובניידות לבין גודל המוח וההיפוקמפוס. המחקר התפרסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease ב-14 בדצמבר 2022.
החוקר הראשי, ד”ר סיירוס ראג’י, מכון מלינקרודט לרדיולוגיה, אוניברסיטת וושינגטון אמר כי “המשמעות היא שחוזק השרירים וניידותם משפיעים על המוח ואולי ניתן להשתמש בהם כחלק מניהול מחלת האלצהיימר”.
במסגרת המחקר, כח אחיזת היד הוערך באמצעות דינמומטר וניידות המטופלים הוערכה באמצעות מבחן הליכה של 2 דקות. בשילוב תוצאות הבדיקות המטופלים סווגו כ”שבריריים” או “לא שבריריים”. במקביל, הערכת נפח המח נעשתה באמצעות תוכנה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
תוצאות המחקר הראו קשר מובהק סטטיסטי בין כוח אחיזת יד לא דומיננטית גדול יותר לבין נפחי היפוקמפוס גדולים יותר (P value =0.02), ובנוסף הוצג קשר מובהק סטטיסטי בין כח אחיזת יד דומיננטית גדול יותר לבין נפח גדול יותר של האונה הקדמית (P value =0.02). כמו כן, נפחי אונות שונות היו גדולים יותר בקרב המטופלים עם ציוני מבחן הליכה גבוהים יותר. החוקרים ציינו כי יתכן שטיפולים המיועדים להגברת כח אחיזת היד והניידות ישפיעו על תהליך הדמנציה.
ד”ר דיוויד א. מריל מהמכון למדעי המוח, סנטה מוניקה, קליפורניה, אמר כי “למרות שיתרונותיה של הפעילות האירובית על המוח ידועים שנים רבות, התוצאות הללו מדגישות את המשמעות של אימוני כוח עבור הזדקנות בריאה”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!