במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תוספת Doxorubicin לטיפול כימותרפי סטנדרטי במשלב IVA (Ifosfamide, Vincristine, Dactinomycin) לא הוביל לשיפור מובהק סטטיסטית בתוצאות הטיפול בחולים עם רבדומיוסרקומה לא-גרורתית, בסיכון גבוה.
בתקופה שבין 1 באוקטובר, 2005, ועד 16 בדצמבר, 2013, החוקרים חילקו באקראי 484 חולים עם רבדומיוסרקומה לטיפול כימותרפי: 242 חולים חולקו לטיפול במשטר IVA ו-242 חולים חולקו לטיפול במשטר IVA עם Doxorubicin. חציון משך המעקב עמד על 63.9 חודשים.
שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים עמדו על 67.5% בקבוצת הטיפול במשלב IVA עם Doxorubicin ועל 63.3% עם משטר IVA (יחס סיכון של 0.87).
לויקופניה בדרגה 3-4 (93% מהחולים תחת משלב IVA עם Doxorubicin לעומת 85% מהחולים תחת IVA בלבד), אנמיה (78% לעומת 49%, בהתאמה), תרומבוציטופניה (67% לעומת 26%) ותופעות לוואי גסטרואינטסטינאליות (31% לעומת 8%) היו נפוצות יותר משמעותית בקבוצת הטיפול במשטר IVA עם Doxorubicin, בהשוואה לטיפול במשלב IVA.
זיהומים בדרגה 3-5 (79% לעומת 56%) היו גם כן נפוצים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול במשלב IVA עם Doxorubicin, בהשוואה למשטר טיפול IVA, בו חולה אחד פיתח זיהום בדרגה 5. במהלך תקופת המעקב תועדו שני מקרי תמותה על-רקע הטיפול (חולה אחד הלך לעולמו עקב הלם ספטי ואחר עקב תסמונת Goldenhar Syndrome עם פרכוסים בלתי-נשלטים) בקבוצת הטיפול במשלב IVA עם Doxorubicin, שני המקרים אירעו לאחר מחזור הטיפול הראשון ולא תועדו מקרים דומים בקבוצת הטיפול במשטר IVA.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משטר טיפול במשלב IVA צריך להמשיך ולשמש כמשטר הטיפול הסטנדרטי בחולים עם רבדומיוסרקומה מקומית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!