הנחיות חדשות אינן מעודדות מתן סטרואידים לטיפול בנזק לחוט השדרה (Neurosurgery)

בפעם הראשונה, מומחים מפרסמים המלצה כנגד מתן סטרואידים בשלב מוקדם לאחר נזק חד לחוט השדרה. ההמלצה החדשה היא בין 112 המלצות מבוססות-עדויות הכלולות במסמך המעודכן לטיפול בנזק חד לעמוד השדרה הצווארי ופציעות בחוט השדרה מטעם ה-CNS (Congress of Neurological Surgeons) ו-AANS (American Association of Neurological Surgeons).

ההנחיות מהוות עדכון לסדרה מקורית שכללה רק 76 המלצות ופורסמה בשנת 2002. המהדורה החדשה כוללת 19 המלצות בדרגה I, כולן נתמכות בעדויות בדרגה I. כמו כן, ישנן 16 המלצות בדרגה II ו-77 המלצות בדרגה III.

אולם, לאור העדר העדויות הרלבנטיות, ההנחיות החדשות אינן כוללות המלצות בנוגע להיפותרמיה בטיפול בחולים עם נזק לחוט השדרה או בתחומים אחרים הנוגעים לטיפול בפציעות אלו.

בניגוד להנחיות הישנות, המלצה בפרק הנוגע לטיפול תרופתי בפציעות חדות של חוט השדרה קובעת כי אין מקום למתן מתילפרדניזולון לטיפול בפגיעה בחוט השדרה בתוך 24-48 השעות הראשונות. הגישה הסטנדרטית עודכנה לאור העדר עדויות התומכות בתועלת של תרופות אלו. למעשה, הדו”ח כולל עדויות מוצקות לפיהן טיפול בסטרואידים במינון גבוה מלווה בתופעות לוואי מזיקות.

בשנת 2002, ההמלצה הראשונית של צוות הכותבים הייתה דומה מאוד להנחיות הנוכחיות, אך לאחר סקירה של מומחים משני איגודים עלה כי העדויות היו הרבה פחות ברורות. כעת, ההמלצה היא לא להשתמש בסטרואידים עם דרגת ביטחון הרבה יותר גבוהה.

הטיפול בסטרואידים באוכלוסיה זו לווה בהיארעות מוגברת של זיהומים, אלח-דם, אשפוז ממושך יותר ביחידות טיפול נמרץ, שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים ולעיתים תמותה.

שינוי משמעותי נוסף בהנחיות נוגע לפגיעה בעורק החוליות. המסמך חדש ממליץ על בדיקות סקר במרבית החולים עם נזק משמעותי לחוט השדרה, בעוד שההמלצות הקודמות לא תמכו בזאת. שינוי זה מהווה בעיה מסוימת עבור רופאים שאינם בטוחים כיצד לטפל בחולים אלו. מרבית החולים הללו הם א-תסמיניים, לכן בעוד שנראה כי בדיקות הדמיה ידגימו חלק גדול מהפציעות הללו, אין הנחיות רבות כיצד בדיוק לנהוג בחולים אלו.

המסמך החדש כולל המלצות נוספות הנוגעות להערכה של התוצאות התפקודיות, הערכת כאב לאחר נזק לחוט השדרה, הערכה רדיוגרפית, אבחנה של פריקה אטלנטו-אקסיאלית ופציעות חוט שדרה בילדים, בין יתר הנושאים.

המסמך המלא כולל למעלה מ-250 עמודים וכולל טבלת סיכום קלה לשימוש, המתארת את ההבדלים בין ההנחיות הישנות והחדשות. הקוראים יכולים לקבל הצצה לשינויים שחלו ואילו המלצות הופיעו לראשונה.

Neurosurgery. 2013;72:1-259

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן